בפתח מכתבם מסבירים הכותבים שהם לא משפטנים
ולכן לא יביעו עמדה בעניין כוונת הממשלה לקמבן את מערכת המשפט באופן שתשקף את רצון
הממשלה. הם גם לא פוליטיקאים ולכן לא יביעו עמדה באשר למוסריות, לזכויות אדם
ועניינים דומים שייפגעו – או לא – כתוצאה מהחקיקה המוצעת. מה הם כן?
הה' קרנית פלוג ויעקב פרנקל הם רק כלכלנים
נטולי השקפת עולם והם כותבים את אשר הם כותבים כי למהלכי הממשלה יש השפעה כלכלית.
וכמומחים לכלכלה – דוקטור ופרופסור – ונגידי בנק ישראל לשעבר הם מסבירים שיהיה רע.
אם לא מקפידים על הפרדת רשויות – המחוקקת,
המבצעת והשופטת – יש סיכוי גדול, כך הם טוענים, שדירוג האשראי של ישראל יופחת. תחילה
אסביר מדוע זה טוב לכלכלת ישראל.
הקיזוז
בעשור האחרון יש לבנק ישראל בעיה. בגלל
דירוג האשראי הגבוה של ישראל יש זרם של משקיעים ששולחים כספם לציון כדי להרוויח כסף.
במקביל ביחסי הסחר של ישראל נמצא שיפור משמעותי – יש ביקוש בעולם לתוכנות ריגול
ישראליות הנמכרות לכל דורש ומשלם – והמדינה מוצפת במטבע זר.
יעקב פרנקל לא חווה את התופעה הזו. הוא היה
נגיד כאשר המצב היה פחות נעים. קרנית פלוג עסקה הרבה בקיזוז הכסף הזר שזרם הלום.
מה זה קיזוז? היא חשבה שהזרם הזה יביא לתיסוף בשקל וזה יפגע ביצוא וביצור המקומי
המתחרה ביבוא. כאשר יעקב פרנקל פרש מהנגידות היו באמתחתו של הבנק המרכזי כֿ- 20
מיליארד דולר. היום יש במחסנים כ – 200 מיליארד דולר. מאיפה הגיע הכסף?
חלק גדול הגיע מהחלטת בנק ישראל לקנות את
הכסף שזרם. זה הקיזוז. בנק ישראל מדפיס שקלים וקונה דולרים וכך המחסן מתמלא
בדולרים שאין להם שימוש כי לבנק ישראל אסור להשתמש בהם אלא לצורכי מכירתם.
אם דירוג האשראי יופחת כהערכת שני חכמי
הכלכלה או אז בנק ישראל לא יצטרך להדפיס שקלים כדי לקנות דולרים. ויהיו מי שיטענו
כי גם האינפלציה תפחת כתוצאה מהעדר המדפיס הציבורי.
בקיצור: צמד הנגידים בדימוס מבלבל את המוח.
קפיטליזם ודמוקרטיה
זה הסיפור הקטן.
פלוג ופרנקל מסבירים כי המצב הכלכלי יורע
כתוצאה מהחקיקה הממשלתית. נהיה מצורעים בעיני העולם הכלכלי. לא תהיה צמיחה. לא
יהיו השקעות. קפיטליזם מתפקד – לשיטתם – זקוק לדמוקרטיה מתפקדת והפרדת רשויות. ראו
מה קרה להונגריה ולפולין, הם כותבים, שכבר כמה שנים משחקים בבלוף־דמוקרטיה הנהוגה
שם.
קרל פופר הסביר כי תיאוריה מדעית לא נדרשת
להוכחה. מה שדרוש הוא האפשרות להפרכתה. כל מה שמתבקש זה למצוא מדינה לא דמוקרטית
שמצבה הכלכלי הוא טוב לאורך שנים.
לא מסובך. המדינה שבשלושים השנה האחרונים
עשתה בית ספר לכלכלה לשאר העולם (במדד הגידול בהכנסה הלאומית) היא סין. סין גם
מחזיקה בשיא עולמי בעריצות שלטונית. לא דמוקרטיה אלא קפיטליזם נטו.
ובהכללה: קפיטליזם לא מתעניין בסוג המשטר.
כמו ששני הנגידים לימדו, המנוע של השיטה הכלכלית הוא הרווח. ואם אפשר להרוויח טוב
משכר העובדים הנמוך שהמשטר העריץ של סין מבטיח לכל משקיע – דיינו.
כאשר מילטון פרידמן הלך לייעץ לדיקטטור של
צ'ילה הוא לא הציע, לפני הכל, הפרדת רשויות ודמוקרטיה מתפקדת. הוא רצה שינויי
חקיקה שיבטיחו רווח לקפיטליסטים, למשקיעים. זכויות אדם, תסלחו לי על הביטוי, לא
עניינו את התחת שלו. בדיוק כפי שפלוג ופרנקל מתעלמים ממה שקורה כאן.
