חמאס זה (גם) כאן

"בלי ניתוק בין אש"פ לחמאס לא יהיה מהלך מדיני". זו הכותרת למאמר שכתב צבי בראל, לדעתי העיתונאי הטוב ביותר בישראל. המאמר הזה בא להציג תמונה רחבה יותר, ולא להסתפק ביחסי אש"פ וחמאס. אצל בראל משתמע כי זו לא ממשלת ישראל לדורותיה, שעצרה "מהלך מדיני". האיש הרע בסיפור הם הפלסטינים תומכי אש"פ שלא מתגרשים מהחמאס והג'יהאד האיסלמי שרוצים פלסטין שלמה ואיסלמית. משתמע שבעבור מהלך מדיני צריך לשבת על התחת, לא להתנגד לכיבוש ולאכול בפה סגור.

לפני כשנה שבה נתניהו וחבורת החמאס היהודי לא היו בממשלה. יפי הנפש מכל שאר המפלגות – חוץ מחד"ש, כמובן – ניהלו את המדינה והציעו לאש"פ "מהלך מדיני", לא כן? קדחת.

היו כמה שנים שאהוד אולמרט ואהוד ברק עסקו ב"מהלך מדיני" ובו שאלה קריטית: האם יותר לפלסטין להקים פרלמנט באבו דיס. זה היה לפני שהחמאס צבר עוצמה – בעיקר בגלל הטרור הישראלי – ו...  ניצח בבחירות הדמוקרטיות לפרלמנט הפלסטיני ברמאללה שאחריהן  ממשלו המושחת של אבו מאזן הכניס את הפרלמנט למקפיא, ומאז שולט באמצעות צווים נשיאותיים ודמוקרטים.


מצא את ההבדלים


מה באמת ההבדל שבין החמאס האיסלמי לעוצמה יהודית, לציונית הדתית ולרוב מוחץ של חברי הכנסת של הליכוד וגם מפלגתו של ליברמן שהיא לכאורה באופוזיציה? אלה ואלה לא רוצים מהלך מדיני אלא שליטה מוחלטת. החמאס האיסלמי רוצה את פלסטין השלמה והחמאס היהודי רוצה את ארץ ישראל השלמה. אלה ואלה היו מרוצים אם האוכלוסיות הלא מתאימות היו נעלמות. אלה ואלה רוצים בשלטון ההלכה היהודית/ האיסלמית. אלה ואלה בדעה שהדרך הנאותה היא להרוג את הצד השני.

אש"פ והחמאס מסוכסכים גם בעניין האחרון הזה – השימוש באלימות. אש"פ מחוייב להתנגדות לא אלימה לכיבוש. איזו ממשלה בישראל מוכנה להתחייב לעמדה המקבילה?  מבחינת הצבא והשב"כ חלוקת פלסטין לאזורי A,B,C לא קיימת. ישראל מפעילה אלימות בלתי פוסקת. מעניין, יש הרבה "חשודים" שנהרגים וכמעט אין כאלה שנעצרים ומובאים למשפט. עוד לפני שהפכנו את עזה לחורבה היינו מפוצצים בתים של משפחות שאחד מבניהם היה חשוד ונמצא הרוג. בשביל ההרתעה, כמובן. ואכן ניהלנו הרבה קרבות עם הרתעה וניצחנו בכולן.


הבלוף המדיני


אש"פ אשם כי הוא לא מתנתק מהחמאס ורואה בו אירגון הראוי לשותפות. ואילו כאשר ה"ה בנט, לפיד, גנץ, ליברמן, מיכאלי והורביץ היו בשלטון בלי החמאס היהודי – כלומר ההתנתקות המבוקשת מאש"פ – מה יצא מזה?

זה הבלוף של יפי הנפש הישראלים: גם אם הם רוצים לסיים את הכיבוש ולתת לפלסטינים מדינה הם לא עושים דבר בכיוון הזה למעט - בעבר הרחוק - התמקחות קטנונית על קילומטר פה ושם, וירושלים בירתנו הניצחית ושפלסטין לא תוכל לבטל את המע"מ על פיתות ואת המכס על מכוניות.


חלופות מעשיות


ולא שאין למצב הזה חלופה: רוצים לבטל את הכיבוש? בבקשה. תבטלו. אפשר להחיל את החוק הישראל בכל רחבי ארץ ישראל ועל כל מי שמתגורר בה. ואפשר לסגת לגבולות 67'. חובבי ה"מהלך המדיני" אפילו לא העזו לתת אזרחות לתושבי מזרח ירושלים. מדינת ישראל מחזיקה אותם משנת 1967 במעמד הפגיע של תושבי קבע שצריכים להוכיח קביעות ונאמנות לעם ישראל חי.

אש"פ לא מוכן להתנתק מחמאס האיסלמי. ישראל לא מוכנה להתנתק מהכיבוש ומההתעללות האינסופית בתושבי פלסטין.

אין דבר כזה "מהלך מדיני" תחת כיבוש והתעללות. יש רק טרור דו צדדי. כאשר הצד החזק מצליח יותר במבחן הכוח.

תחליטו בבקשה, חבורת "לא ביבי וגנגסטריו": איזה אופציה מעשית יש לכם.

כי לברבר זה לא פתרון.

 


 

שתפו: