מה קדם למה: הביצה או התרנגולת? בקושיה הזו התלבטו מאות שנים, וברובן לא היתה חשובה חד משמעית. אם מתכוונים לתרנגולת שבני אדם אוכלים התשובה של פרופ' סטיבן פינקר חד משמעית: הביצה. כי התרנגולת היא לכל היותר בת 8000 שנה – ועל ביצים יש עדויות מלפני מיליוני שנה.
לדיון
הזה מצאתי השבוע ואריאציה בחיי בני אדם. מן המפורסמות הוא שיש אצלנו עליה
ב"יוקר המחיה". כרגיל אנחנו שומעים או רואים את זה כאשר מתרחשת התייקרות
ביוזמת יצרני מזון גדולים או יבואנים בעלי נתח שוק משמעותי. עד לפני כמה שנים
היוקר הזה היה נחלת כלי תקשורת צהובים. בשנה האחרונה גם העיתון ל"אנשים
חושבים" נרתם למשימה הלאומית כחלק מעמדתו כנגד ממשלתנו שהוקמה בעזרת השם
יתברך.
השכר והמדד
בראשית
השבוע הודיעה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה כי בחודש פברואר 2024 היה השכר הממוצע
13,539 שקל. בהשוואה לפברואר 2023 זו עליה של 9.2%. בתקופה הזו מדד המחירים לצרכן
עלה בכֿ- 3%. כלומר כוח הקניה של השכר עלה בשנה האחרונה ביותר מ - 6%. הנה החידה: מה קרה ליוקר המחיה? עלה? ירד?
המחירים
עלו אבל השכר עלה יותר. כלומר מצב השכר השתפר בשנה הזו. אזהרה: הן המחירים והן
השכר הם נתון ממוצע ולפיכך לא כולם ראו שיפור בכוח הקניה שלהם. לפי הבנתי את השפה
העברית בממוצע אין בעיה עם יוקר המחיה.
המרוויחים והמפסידים
מכאן לחידה: מה קדם למה? עליית השכר או עליית המחירים? הפתרון נמצא במוסף הכלכלי של "הארץ" בכותרת הבאה: "עליית השכר הממוצע היא חדשות טובות לעובדים – ורעות ליוקר המחיה". הנה לנו, קצת במרומז, התשובה: עליית השכר תגרור עלייה במחירים. הביצה היא השכר והתרנגולת היא המחיר.
נעצור
לרגע: אם עליית השכר היא טובה לעובדים אז לאילו בני אדם היא רעה? אולי הכוונה היא
למובטלים? זו אפשרות הגיונית. אם כך מאחר ושיעור האבטלה הוא בערך 3% אז 97% מכוח
העבודה עדיין שיפר את מצבו. 4,000,000 ישראלים שיפרו את מצבם לעומת 180,000 שאולי
– תלוי בגובה קיצבת אבטלה שהם מקבלים –לא. אבל אולי הכוונה היא לאנשים שלא
מתפרנסים מעבודה? כאן המידע מגיע באיחור רב. במקרה הטוב ביותר חלקו של ההון פלוס ההכנסה
של מעסיקים מתוך ההכנסה הכוללת, יציב. ויש כאלה שמפרשים את המידע ולפיו חלקו של
השכר בהכנסה הלאומית דווקא יורד באיטיות.
אם כך
מה פשר הכותרת על ההרעה שהיתה ביוקר המחיה אם – בממוצע – אין נפגעים מההתייקרות?
ההסבר
היחיד האפשרי הוא שעליית השכר בשנה האחרונה תגרום לעלייה חדה במחירים העתידיים.
והיא תהיה כל כך משמעותית שהשכר הריאלי יצנח, ובשנה הקרובה כולנו נהיה עניים יותר.
פרס נובל לכלכלה
ידוע כי
לפי ההשקפה היהודית הנבואה ניתנה לשוטים. מה גם שאיומי "יוקר המחייה"
היו כבר לפני שנה ובכל זאת השכר עלה יותר מהמחירים.
ללמדנו
כי הקשר שבין השכר והיוקר אינו חד משמעי. לבטח במשק שבו שיעור העובדים המאוגדים
בהסכם קיבוצי הוא קטן.
אני
ממליץ לקוראים לכתוב לוועדת פרס נובל לכלכלה ולהמליץ על מועמדותם של עיתונאי "הארץ"
שהוכיחו חד משמעית כי עליית השכר גורמת לירידת כוח הקניה של השכר.
