OPC הוא תאגיד הפועל בתחום האנרגיה ולאחרונה זכה במכרז של רשות מקרקעי ישראל לחכירת קרקע לצורך הקמת מתקן לייצור חשמל סולארי תמורת 890 מיליון שקל. ברכות לגירעון בתקציב המדינה שזכה לזריקת עידוד תמורת טמטום.
היו ימים שבהם גופים ציבוריים לא היו
חייבים במכרזים. הממשלה, כלומר מפלגת פועלי ארץ ישראל (מפא"י), היתה מחליטה
לתת למישהו זכות – לקבל מהממשלה, למכור לממשלה, לפעול בשם הממשלה. ואז הגיעו ימים
מתוקנים יותר, כוחו של הליכוד התעצם, ונחקק חוק חובת מכרזים. החוק חייב את הגופים
הציבוריים לפרסם מכרזים. כצפוי, הפטורים בחוק דומים לגבינת אמנטל עם חורים במידה
המירבית בתקן הגבינות. ואכן, ככל שהממשלה וכל רשות ציבורית אחרת מושחתים יותר – כך
הפטורים נפוצים יותר מהמכרזים.
לכן, לכאורה, יש מקום לברך את רשות
מקרקעי ישראל על קיום מכרז. אלא שזו דוגמא קלאסית למה שאינו ראוי.
ככה בונים מכרז
השטח המדובר הוא 16 קילומטר רבוע
בנגב שבו יוקם מתקן לייצור חשמל מקרינת השמש. לקולטי השמש – הפאנלים – יצורפו
סוללות שייטענו במשך היום ויפלטו חשמל בשעות הלילה ובשעות שיאי עומס.
מה שחשוב לענייננו הוא שלשטח אין
שימוש אלטרנטיבי. רק מתקן לייצור חשמל.
לכן ממשלה סבירה היתה מוציאה מכרז לא
על הקרקע אלא על מחיר החשמל שיופק. ליתר דיוק על המחיר המירבי לחשמל שיימכר. ויזכה
במכרז מי שהמחיר המירבי – והאחיד לכל הצרכנים – יהיה הנמוך ביותר.
מכרז רק על הקרקע שעליה ימוקם המתקן
כמוהו להזמנה למחיר חשמל עתידי גבוה יותר.
מאחר ולקרקע אין שימוש אלטרנטיבי
המכרז הוא דוגמא לניצול יכולת המונופול על הקרקע – רשות מקרקעי ישראל במקרה הזה.
הטמטום לא נגמר כאן. ישראל מחויבת לצמצום פליטת גזי חממה. בעוד רשות מקרקעי ישראל מוציאה מכרז לקרקע לייצור חשמל נקי, רשות החשמל מוציאה מכרזים לייצור חשמל מלכלך – מתחנות כוח לשריפת דלק פחמני. החלופה למכרזי חשמל מלכלך היא הקצאת יותר אדמות בנגב, על ים המלח ומעל כבישים בינעירוניים – ללא מכרז על מחיר הקרקע - למתקנים המייצרים חשמל נקי.
הטמטום ממשיך. בשיטת המכרז הנוכחי הדור
שלנו "דופק" את הילדים והנכדים שלנו: אנחנו (כלומר, המדינה שלנו) מקבלים
היום 890 מיליארד שקלתמורת אדמת טרשים שאין לה דורש, אבל צאצאינו ישלמו על החשמל
ביוקר. אבל זה לא חריג: כך גם ההיתר לייצא גז טבעי במקום לשמור רזרבה ליום סגריר
היא הפקרת העתיד לטובת ההווה.
מכרז לעזה
מכיוון שהממשלה שלנו אמונה על מכרז
מטומטם הנה הצעה לעוד אחד. ראש הממשלה אמר שחיסול החמאס בעזה הוא עניין לשבועות.
וכרגיל, הוא יודע על מה הוא מדבר.
נקפוץ כמה שבועות קדימה. ניצחנו
ולממשלת ישראל יש מונופול על הכוח בעזה. מה עושים? הנה ההצעה: שיעשו מכרז בינלאומי
למי להעביר את השלטון בעזה. והזוכה הוא מי שישלם למדינה הכי הרבה כסף שישמש למימון
קיצבאות למשפחות ההרוגים והפצועים. הזוכה במכרז הזה, כמו במכרז הקרקע בנגב, הוא מי,
למעט החמאס, שיציע את המחיר הכי גבוה.
הולך?
