אתחיל עם משחק משפטי־כלכלי ואסיים עם מס נסיעות.
המשחק הולך כך: אנחנו ב־1 בינואר 2026
והכנסת לא אישרה תקציב.
מה קורה? הנה שני תרחישים: בראשון, למשרד
הביטחון אין כסף לקנות אוכל לחיילים בעזה. בשני, שום דבר.
עברו שלושה חודשי שום דבר, ועדיין אין
תקציב. מה קורה? שני תרחישים: בראשון, הכנסת מתפזרת ויהיו בחירות חדשות. בשני,
עדיין אין תקציב.
עברו כמה חודשים. היו בחירות והכנסת לא
מאשרת תקציב. מה קורה? בראשון, שום דבר. בשני, גם שום דבר.
ללמדנו כי התקציב, במובנו החוקי, הוא החוק
הכי חלש בספר החוקים. כל חוק אחר, למשל חוק שמחייב הזנת חיילים גם מחוץ לישראל,
גובר על חוק התקציב. כל הסכם שהממשלה חתמה עליו בעבר ועד 31 בדצמבר השנה תקף, וכל
חובה כספית שיש בו – תשולם עם או בלי תקציב.
ההבדל היחיד בין עכשיו לבין אותו שום דבר
עתידי – היעדר תקציב – הוא שהממשלה לא יכולה להתחייב להוצאות חדשות. כלומר, אם חיל
האוויר יבקש לרכוש רחפן שזורק שקיות הרואין להרגעה הומניטרית של תושבי עזה – זה
יהיה בלתי חוקי. אבל אם יש רחפן פנוי, ובמחסני הצבא יש שקיות הרואין – זה כשר.
השבוע פורסמה ב"הארץ" ידיעה ולפיה
"באוצר לא באמת מאמינים שיעבור תקציב בשנת בחירות". כותרת מטופשת בהתחשב
בכך שמה ש"מאמינים" במשרד האוצר כלל לא רלוונטי. אבל עניינית – אנחנו
במצב של שום דבר כפי שהוצג לעיל.
בלוף מעמד הביניים
מה שחביב במערכת האמונות השורה על בניין
משרד האוצר בירושלים הוא שגם בלי אמונה הצליחו להנפיק שם בסוף השבוע שעבר הצעת חוק
תקציב והצעה לחוק הסדרים. חוק התקציב קובע כמה יכולה הממשלה להוציא בשנה הבאה. חוק
ההסדרים כולל כל מיני מהלכים כלכליים שיעשו את חיינו טובים יותר. למשל, ריווח
מדרגות מס הכנסה "כדי שיופחת נטל המס על מעמד הביניים". נחמד, לא? אלא
שהשיטה, כמה מפתיע, גם תצ'פר את מעמד העשירים. והשיטה, כמה מפתיע, לא תועיל לבעלי
הכנסות מתחת לעשרת אלפים שקל בחודש.
הכי אהבתי את ההצעה למס נסיעות חו"ל.
זה אמנם לא השם הרשמי של המס. השם הזמני הוא מס להפנמת העלויות הסביבתיות של
פליטות פחמן בטיסות יוצאות מישראל והוא יחושב לפי משקל המטוס ויעד הטיסה.
חצי פחמן
ההצעה להטיל מס על פליטות פחמן בהחלט ראויה ואף
קיימת בחוק. עתה מוצע להרחיב את חלותה לטיסות יוצאות. קצת תמוה מדוע המס מוטל על
פחמן בטיסה יוצאת אך לא מוטל על פחמן בטיסה נכנסת. הוא גם לא מוטל על פחמן שפולט
מטוס שטס מירדן לקפריסין ועובר בשמי ישראל. האם פחמן "מיובא" אהוב על
משפחת הדוצ'ה כמו הסיגרים של מילצ'ן, שאף הם לא ישלמו מס פחמן?
אבל יש נחמה. מס הנסיעות – זכר למס מהעבר – לא
ייקרא בשם זה . חברת התעופה היא שתהיה חייבת בתשלום. מה שמעלה כמה שאלות:
א.
איך
ייחשבו את משקל המזוודות?
ב.
איך ייחשבו
את תצרוכת הדלק? נזכור שכמו במכוניות, ככל שהמנוע ישן יותר הוא פולט יותר יותר
פחמן.
ג.
האם
חברת התעופה תשלם לפני ההמראה, כפי שהיה במס נסיעות, או שמחלקת הגבייה של רשות
המסים תוכל לעכב טיסות של חברות שלא משלמות בתוך יממה מההמראה.
ד.
האם
חיל האוויר ישלם בהתאם לזיהום שהוא מייצר?
ה.
מה דין
פחמן הנפלט ממנוע של ספינה המשייטת בתחום המים הכלכליים של ישראל – 350 קילומטר
מקו החוף מערבה?
בהצלחה.
