המס החדש

 

כך מסביר אתר הממשלה את המס החדש: "מומלץ לאמץ חלופת מס רווח דיפרנציאלי על רווחים העולים על 50% בהשוואה לממוצע הרווחיות בשנים... 2018-2022 (בהצמדה לתוצר או למדד אחר שישקף נאמנה את היקף הפעילות הריאלית)".

יש לקוות כי שרי הממשלה וחברי הכנסת שאמורים להצביע בעניין מבינים את הכתוב לעיל. מכיוון שהציבור מוזמן לשלוח הערות על המס החדש עד ל־9 בדצמבר, הנה נסיון להסביר איך מבשלים מס.

קל להבין שהמס החדש לא יחול על שכירים. לשכירים אין רווחים והמס המוצע חל רק על רווחים. וזה חבל, כי אם יש שכירה שלפני חמש שנים השתכרה 10,000 ברוטו בחודש ועתה – משהתמנתה למנכ"לית – היא משתכרת חצי מיליון בחודש, הגידול החביב בשכרה יהיה פטור ממס דפרנציאלי. למה? ככה.

המס גם לא יחול על עצמאים. שלא כמו שכיר, לעצמאי יש רווחים שהם ההפרש בין ההכנסות וההוצאות. אבל ממילא, אם הוא מרוויח יותר תופסים אותו עם מס הכנסה שולי של 50% ובמקרים מיוחדים אפילו 52%. אפילו אם הרווח שלו עתה נמוך יותר מאשר בממוצע של 2018-2022 "צמוד לתוצר".

המס גם לא יחול על היבואנים של יונדאי, קיה, טויוטה צ'רי – רשימה חלקית – שמן הסתם מרוויחים השנה יותר מאשר באותן שנים עגומות,  לאור הגידול הניכר במכירות דגמי המכוניות האלה.

עשרת המופלאים

אבל מה שיותר מעניין הוא שהמס לא יחול על חברת חשמל, התעשייה האווירית, נייס, אלביט ורפאל. למדתי על רווחיהן מתשובתה של בינה מלאכותית לשאלתי מיהן עשרת החברות הרווחיות ביותר. הבינה לא יודעת על יבואני יונדאי וכו' כי אלה חברות פרטיות שאינן מפרסמות ברבים את הרווחים. מעניין במיוחד הוא הפטור מהמס הדיפרנציאלי החדש על אלביט, רפאל והתעשייה האווירית, שעשו השנה רווחי עתק בייצור נשק.

מי נשאר? הבנקים.

הנה, על כן, שאלה לשר האוצר ולחברי הכנסת שיצביעו בעד המס החדש: מה ההבדל בין בנק יהב לבין הלא־בנק הנקרא הפניקס? כמו בנק, גם חברת הביטוח מקבלת פיקדונות מהציבור. כמו כל בנק, היא נותנת אשראי. ואם נחליף במשפט הקודם את המילה הפניקס במילה ויזה, פייבוקס, ישראכרט וביט, הנה מצאנו עוד עסקים פיננסיים שמקבלים פקדונות ונותנים הלוואות. באופן מפתיע וחשוב לעניינו הגופים האלה, כמו הבנקים, משלמים ריבית נמוכה על פיקדונות וגובים ריבית יותר גבוהה על הלוואות. כשמעמיקים בעניין מתברר שההבדל היחידי הוא שהמילה בנק אינה מופיעה בקידומת של שמם.

למה?

כך נראה זיקוק התבונה הטהורה של הממשלה. יש בה שר אוצר שלא אוהב בנקים. די מובן. אני לא מכיר מישהו שאוהב בנקים. אבל הוא כנראה כן אוהב חברות ביטוח וכל גוף פיננסי אחר שפועל כמו בנק אבל לא נקרא בנק. או שמא מקור ההבחנה ביניהם הוא בזה שהגופים הפיננסיים האחרים הם הזרוע הכלכלית של "הציונית הדתית" על אף שאין להם סניפים בהתנחלויות בעוד שהבנקים דווקא מתנחלים?

שיעור המס המתאים

כמובן שהנתון הכי מעניין טרם נודע: מהם שיעורי המס הדיפרנציאלי, מה קובע את ההבדל (the difference)? והאם התוצר שאליו צמוד שיעור המס המשתנה הזה הוא התמ"ג  או התמ"ן, כלומר גולמי או נקי.

ולסיום: מכיוון שהפינה הזו פטריוטית, הנה הצעה שתפשט את העניין ויש סיכוי שאפילו חברי הממשלה יבינו: שיעור המס על הבנקים ועל כל תאגיד אחר יהיה זהה לשיעור המס המוטל על עצמאים. זה מייתר את הדיון בין גולמי ונקי. את חישובי ממוצע של ארבע שנים בהשוואה ללא נודע – התוצר בשנת המס הנוכחית. וייצור שוויון  בין השקל המיליון ואחד ברווחי בנק לבין השקל המיליון ואחד ברווחי אלביט, שופרסל והמיני מרקט ברחוב עמק רפאים בירושלים.

 

 

 

 

שתפו: