בתור לרופא במרפאת קופת חולים ישבו כמה
אנשים, מחכים לרופא. או אז שלף אחד מכיסו את הכרטיס הכחול שמנפיק הביטוח הלאומי לבני
80+ והכריז: יש לי פטור מתור.
מזכירת המרפאה אמרה שבקופה אין פטור מתור.
הצטרף אליה אדם שהגדיר את עצמו עורך דין ואמר: אין פטור מתור במרפאה.
בעל הכרטיס זז לפינה להתייעץ עם טלפונו. מצא
מה שמצא והכריז: יש פטור מתור בהכל.
העו"ד: מאין לך?
האיש: מצ'אט GPT.
העו"ד שלף אף הוא את נשקו האלקטרוני
ואחרי דקה הראה לכולם כי באתר "כל זכות" הממשלתי כתוב במפורש שהפטור
מתור לא חל על שירותי רפואה, תחבורה ציבורית, תנועה ברכב וכאשר למישהו יש תור לשעה
נקובה.
וכך, הבינה המלאכותית הכי פופולרית פישלה בעניין
שבעובדה. נכון, כדי להגיע לממצא צריכים להיכנס לקישור נוסף בתוך "כל
זכות" אבל זו משימה קשה מדי ללהיט הטכנולוגי.
השבוע דיווח "הארץ" כי ישראל שכרה
את שירותיהם של מפעילי בוט בחו"ל, שתפקידם לשכנע אוכלוסיות נוצריות שיזראאל
גוד אנד פלסטיין שיט. הבוט שואב מבינה, ולכן קהל היעד העיקרי הוא אתרי בינה
מלאכותית. ואז, כאשר סטודנט יחפש חומר לסמינר על ראשית היקום – הצ'אט יודיע לו שיהוה
ברא אותו, ככתוב בספר בראשית.
המחקר האקדמי
נייר עבודה שהתפרסם לא מכבר עסק בבינה החדשה
וברשתות החברתיות המפרסמות "מידע" כרצון היוצרים, כלומר כולם. ג'וזף
שטיגליץ ומקסים וונטורה-בולט מאוניברסיטת קולומביה שבניו יורק בנו מודל של צרכנים שמחפשים מידע, המתחלקים
בעיקר לשתי קבוצות: אלה שיודעים את האמת ואלה שלא יודעים. בצד השני יש יצרני מידע
שעושים ככל העולה על רוחם.
כל יצרני המידע "שופכים" אותו
לזירה הציבורית ובכך הופכים אותו למוצר ציבורי במובן שכולם צורכים אותו ללא עלות. אם
מישהו "שופך" את המנון החמאס ברמקולים ליישובים ישראלים ושידור גם
בפייסבוק -זה יתקבל כעוין. בדומה אם המנון ארה"ב ישודר לתושבי קריית גת
מההתנחלות החדשה שם – לא ברור מה תהיה התגובה. על "התקווה" רבים בישראל יעמדו דום. ובפלסטין? שריקות בוז.
כך הפקה פרטית הופכת למוצר ציבורי.
המתמטיקה במודל מתישה, ולכן הנה השורה
התחתונה (תרגום: Chat GPT ): "ערערנו על ההבטחה ל'נירוונה'
שמציגים תומכיהן של הטכנולוגיות החדשות הללו, אם יושארו לפעול ללא פיקוח: התחרות
בתחום זה אינה מובילה בהכרח לרווחת החברה. הצגנו מגוון סיבות לכך שאיכות מערך
המידע עלולה להידרדר — גם כאשר חידושים אלה מגבירים את היכולת לעבד מידע ומפחיתים
את עלויות הפצתו".
כמו עיתון
איך אפשר לפקח על תופעה כזו? הנה הצעתי:
להטיל על ספקי צינורות המידע – פייסבוק, אינסטגרם, טיק טוק ודומיהם – את האחריות לטיב
המידע שהם מעבירים. וכך Chat GPT יהיה אחראי לתוכן שהוא מפיץ. ולא
הוא לבדו. אם אתחבר לאתר הזה גם ספק האינטרנט שלי יהיה אחראי לתוכן שהוא מעביר.
בדיוק כפי שהן חברת מקורות ושאר ספקי המים אחראים לטיב המוצר שלהם.
מהרגע שתוטל האחריות על הספקים, הם – מחשש
לתביעות משפטיות – יפעילו צנזורה על קללות, שקרים ומיני תוצרי יאיר ממיאמי, דונלד
מוושינגטון ודומיהם. בדיוק, אבל בדיוק, מה שקורה עם מוציא לאור של עיתון מנייר, או
שידור רדיו וטלוויזיה. שם המו"ל אחראי, על אף שהוא עצמו לא אמר או כתב מילה.
