שרלטנות מיניסטריאלית

החשב הכללי ומשרד התשתיות חברו כדי לייקר את החשמל בסדרת מהלכים • אם תרצו, פוליטיזציה של המחירים

 בכמה יעלו מחירי החשמל, בנוסף להתייקרות  הצפויה במוצאי שבת, של ?4%  זו השאלה שצרכני חשמל,  ואין מי שאינו כזה, צריכים לשאול בעקבות ההתכתשות שבין רשות החשמל - הגוף שמופקד על קביעת המחיר - לבין משרד התשתיות והחשב הכללי במשרד האוצר. זה נראה כמו קרב אבוד. רשות החשמל היא גוף שתלוי בממשלה לחלוטין, ראשיו ממונים בידי שרי האוצר והתשתיות, כל החלטה מינהלתית כפופה לחשב הכללי. במקרה הזה חברו החשב הכללי ומשרד התשתיות לייקר את החשמל בסדרת מהלכים בתחום, שלטענת הרשות, מצוי באופן בלעדי בסמכותה. אם תרצו, זו פוליטיזציה של מחירי החשמל.

שתפו:

קרא עוד

אינפלציית נתניהו

 משהו רע קורה כאן למחירים. תלוי איך מסתכלים על זה אבל במדידה מינימליסטית הקצב השנתי של עליית המחירים הוא 3.1%.  המדידה המקסימליסטית מביאה את קצב ההתייקרות ל - 4.5%  לשנה. כך או כך, יש כאן חריגה משמעותית מיעד עליית המחירים שקבעה הממשלה (1-3% לשנה.(

שתפו:

קרא עוד

סלקציה בחינוך

 לא מכבר תיאר אדם, מהגר מאתיופיה ב"מבצע  משה," את סבלם של הפליטים מסודאן שהגיעו  הלום: המעסיקים מקפידים שלא לשלם להם שכר ראוי, משכירי הדירות עושקים אותם, הביורוקרטיה אטומה לצורכיהם ומחפשת איך להיפטר מהם. הגזענות הישראלית הידועה כלפי זרים. אותו אדם המליץ להחזיר את הפליטים לסודאן, שם תימנע מהם ההשפלה היומיומית הזו.

שתפו:

קרא עוד

חולים ומשלמים

 י"ב עבר בראשית השנה צנתור ובלבו הושתל תומכן )סטנט.( הוא נדרש לקחת במשך שנה תרופה לדילול דם בשם פלויקס. מדי חודש רכש בבית מרקחת את התרופה, שמחירה 347 שקל, ושילם 15% מהמחיר. בחודש שעבר הציע לו הרוקח תרופה זהה (מתוצרת טבע) בשם קלופידוגרל, שמחירה 326 שקל (וגם עליה ישלם .(15%  זה קרה לאחר שלפני כחודשיים הסתיים הפטנט של פלויקס, ויצרנים אחרים החלו למכור תרופות זהות (גנריות (מתוצרתם. י"ב התעניין: איך זה שהפטנט תם והחלה תחרות - והמחיר בקושי זז?

 תרופות בפטנט נהנות ממונופול, ומונופול גובה מחיר גבוה במיוחד. המונופול (הפטנט) מוענק ליצרן המקורי כי יש לו הוצאות פיתוח של כמיליארד דולר על התרופה החדשה. יש גם סיכון רב בפיתוח תרופה חדשה – כי אפשר שהיא לא תצליח. היצרן הגנרי, לעומת זאת, פטור לחלוטין מסיכון, והוצאות הפיתוח שלו זעירות יחסית לאלה של היצרן המקורי.

 איך זה שהמחיר כמעט זהה גם לאחר שהסתיים המונופול?

שתפו:

קרא עוד

גבר, אישה, קולה

נשים מוצלחות מגברים כמעט בכל מדד, אבל עדיין נאלצות לציית לעולם הנשלט בידי גברים

 סביון בר סבר חשבה שהיא סמנכ"ל שיווק בקוקה קולה, אלא שהיא הייתה סמנכ"לית שיווק בקוקה קולה. ומתברר שזה לא אותו הדבר.

 תפקידם של אנשי שיווק בדרג הניהולי של תאגיד הוא למכור לנו את מה שאנחנו לא רוצים. במובן הזה תפקידי השיווק למיניהם הם תפקידים מבזים. הם הצ'ופצ'יק שבצואת הקפיטליזם הצרכני.  אלא שהם עוסקים בעולם שכולו זוהר: דוגמנים ודוגמניות, צילומי צבע של יפים-יפות, אירועים נוצצים, ותקשורת הצמאה להבלי היום. מבחינה זו, בר סבר, היום בחופשה מאולצת,  ראויה, ככל משווק בכיר, להדחה: ללא אנשי שיווק העולם היה יפה יותר.

שתפו:

קרא עוד

למה רבע?

בשבוע שעבר פירסמה רשות המסים את "החלטות ועדת הכופר במחצית השנייה של ."2008  מדוע לוקח לרשות כל כך הרבה זמן לפרסם דו"ח שמספר כה מעט? קשה להבין. בכל מקרה, הדו"ח מלמד, וכאן אני עושה הכללה, שיש מחיר לתענוג הכופר שלו זוכים מקצת עברייני המסים, כתחליף להליך משפטי.

בבדיקה אקראית מצאתי כי המחיר שמשלם מי שנמצא זכאי לעונש הזה הוא רבע מההכנסות שהועלמו. העלמת הכנסות של 2 מיליון - תשלם כופר של חצי מיליון. הסכום הזה מתווסף למס על ההכנסה שהושמטה. אפשר להסתכל על הכופר כתחליף לקנס או למאסר שהנישום העבריין היה חוטף בהליך פלילי.

מהשנה יהיה עונש נוסף. בית המשפט העליון חייב את רשות המסים לפרסם את שמות העבריינים שנהנים מכופר במקום משפט. עדיין עולה שאלת המחיר: האם רבע הוא המחיר הראוי?

היום יש ועדות שקובעות את הסכום. הנה הצעת ייעול:  הוועדות יעסקו רק בשאלה האם הנישום עבריין זכאי או לא לשלם כופר, אבל גובה התשלום יהיה שווה בדיוק לגובה ההכנסה שהנישום החליט להסתיר מפקיד השומה. לא רבע, לא שליש - כל הכסף שהאיש ניסה לגנוב, ונכשל. זה אומר שמי שהולך להליך של כופר, יאבד את אותו הסכום שניסה לגנוב, וכמובן ישלם את המס כאילו לא נגנב דבר.

11.8.2009

שתפו:

קרא עוד

סטנלי, תשקיע בנו

לבנק ישראל יש כבר 55 מיליארד דולר יתרות מט"ח שאסף • במקום שהכסף ימשיך לשכב באג"ח אמריקאיות, הנה שתי הצעות להשקעה מועילה למשק עם תשואה גבוהה בהרבה

 אם השמועות על היקפי הרכישות של מטבע חוץ בידי בנק ישראל נכונות, סביר להניח כי הבנק המרכזי מחזיק כיום כ55-  מיליארד דולר. זה סכום יתרות המט"ח של המדינה המנוהלות בידי הבנק. מה עושים עם הכסף הזה? על פניו, התשובה נכתבת כל שנה במאזן הבנק המרכזי: ..." מכירתן לממשלה לצורך שירות חובותיה ולצורך מימון יבוא לשעת חירום, לניהול מדיניות בתחום יציבות מערכת הבנקאות ושוק המט"ח... וככלי ליישום המדיניות המוניטרית."  אהה, זה מה שעושים עם הכסף.

 צריך לתת לעורך מאזן בנק ישראל את פרס הג'יבריש. מאז שאני מכיר את בנק ישראל, הוא לא עשה שום דבר עם היתרות. אין להן כל שימוש. אולי, באיזשהו מובן עקרוני, אפשר לעשות בהן שימוש,  אבל מאז שהשקל הוא נייד ואין מחויבות למכור מטבע זר - אין ליתרות שימוש.

 ומה באשר לשעת חירום? מה נעשה כאשר יהיה מצור כלכלי על ארץ הקודש? תראו מה כתוב במאזן: הבנק המרכזי יהיה מוכן למכור לממשלה דולרים. יפה מצידו, לא? אלא שלממשלה יש תקציב, כלומר מגבלה על השקלים שהיא רשאית להוציא. על פי החוק, היא אפילו לא רשאית לקבל הלוואה מבנק ישראל - שהוא הבנקאי שלה. ואם יש לה שקלים, למה שתקנה מט"ח אצל סטנלי פישר? מה רע לקנות מט"ח במקום אחר? הרי המחיר יהיה זהה בשני המקרים.

 אז מה עושים עם הכסף? באופן מעשי בנק ישראל "משקיע" אותו. רוב הכסף יושב באיגרות חוב של ממשלת ארה"ב. ראו איזו תוצאה מעניינת: לבנק ישראל מותר לממן את הגירעון של ממשלת אובמה, אבל אסור לו לממן את הגירעון של ממשלת נתניהו. אני חושב שזה מאוד יפה מצידנו, ואולי כדאי להבהיר לאמריקאים החצופים שאם הם יתעקשו שנקפיא את המפעל הלאומי החיוני של ההתנחלויות, נקנה איגרות חוב של סעודיה ולא שלהם. שייזהרו.

 בקיצור: הכסף מתבזבז על שטויות ומקבל תשואה נמוכה מאוד.

 מה אפשר לעשות?  אחד השימושים האפשריים הוא לחסל את השקל. תוכנית הדולריזציה נהגתה בראשית שנות ה80-  ולא בוצעה. אולי עכשיו הזמן? יש לזה יתרונות, במיוחד אם נחליף את השקל ליורו - מוקד הסחר העיקרי שלנו. לפחות זה מה שטענו בעבר כמה מבכירי הכלכלנים שלנו. ניהול המדיניות המוניטרית יופקד בידי הבנק המרכזי האירופי. סטנלי פישר לא יוכל לאיים שהוא מתפטר אם לא יקבלו את דעתו9 .  מיליארד דולר מתוך כלל היתרות ישמשו להחלפת השטרות השקליים, וכל השאר יהווה גיבוי לאירועים חריגים במערכת הבנקאות.

 אפשרות יותר מעניינת היא לעשות משהו עם הכסף. המדור הזה מציע שני שימושים מרכזיים: הראשון, בנק ישראל יתחיל להשקיע כסף בפטנטים. הרעיון הוא להקים צוות מומחים, מביני טכנולוגיה, שיסתובבו בעולם ויקנו פטנטים בתחומים שייראו מבטיחים. הפטנטים האלה ישמשו, בעדיפות ראשונה, ליישום במפעלים ישראליים (ראו להלן,(  אבל בהחלט אפשר להשקיע גם בחו"ל. בדיוק כפי שממשלת נורווגיה, למשל, הקימה קרן שניזונה מרווחי מכירות נפט, והיא משקיעה במקומות מגוונים כדי שיהיה ממה לשלם פנסיה בעתיד כאשר המדינה תזדקן.

השימוש השני, העיקרי, המוצע כאן, הוא להיכנס לשותפויות עסקיות עם כל מי שרוצה להקים או להרחיב מפעל או מקום עבודה, בתנאי אחד: שהמפעל או מקום העבודה ישלם לעובדיו שכר שלא יפחת מהשכר הממוצע במשק - בערך  8,000 שקל ברוטו לחודש. שפואד בן אליעזר ישתמש בכספי תקציב משרדו כדי להקים בערי פיתוח את מפעלי-הניצול (בשכר מינימום) במסגרת חוק עידוד השקעות הון - ואילו בנק ישראל ישקיע רק במפעלים שמסוגלים לספק רמת חיים טובה.

לא משנה אם יהיה זה חנות מכולת, מפעל היי-טק, גידול פסיפלורה או כל דבר אחד, ובלבד שיעמוד בתנאי השכר - הן לעובדי מפעל עצמו והן לכל ספקיו. זה אומר שאם במפעל פלוני שוכרים מנקה באמצעות חברה המספקת שירותי ניקיון, ישלמו לו, ולשאר עובדי הקבלן, את השכר המינימלי הזה.

הכסף לא יינתן למפעל כמענק או כהטבת מס, אלא תמורת שותפות מלאה - שקל מול שקל - בבעלות, והוא יינתן לגופים פרטיים או ציבוריים (אבל לא ממשלתיים) שיהיו מוכנים לעמוד בתנאי השכר. זה אומר שההשקעה תהיה רק מהסוג שתוכל לתת תשואה טובה גם במגבלת השכר הגבוה. כך בונים עתיד למדינה בכסף שיושב כרגע בקופה של אובמה.

11.8.2009

שתפו:

קרא עוד

קרקע ליהודים בלבד

 השמאל הציוני היה צבוע. היהלום בכתר של - "עבודה עברית– " היה מזויף מהרגע הראשון.  "עבודה עברית" לעולם הייתה "עבודה לא ערבית ."מנהיגי השמאל הציוני תמיד העדיפו את הבורגני, את בעל ההון ובעל הנחלה היהודי על פני הפועל – בן אותו מעמד – הערבי. מלחמת המעמדות, פעם צירוף מילים נפוץ ברחבי ארץ ישראל, הייתה סיסמת נפנוף לפני התמימים האידיאליסטים, לא תכלית פוליטית.

שתפו:

קרא עוד

דיקטטור נאור

 על פי אומדנים שנעשו לפני כמה שנים,  מחצית מהחולים המאושפזים בבתי החולים הם בשנת חייהם האחרונה. כלומר, ימותו בתוך שישה חודשים בממוצע. מכיוון שבתי החולים הציבוריים מוציאים מדי שנה כ7- מיליארד שקל, אפשר לייעל אותם מאוד. כל שנדרש הוא לאתר את האוכלוסייה שנמצאת בדרגת סיכון גבוהה ביותר - הקרובים למות - ופשוט להימנע מלטפל בה. כך נוכל לחסוך כ3.5- מיליארד שקל בשנה, שאפשר יהיה להשתמש בהם לצמצום החוב הציבורי, ליום לימודים ארוך ולתוספת טכנולוגיות ותרופות לסל הבריאות. האם ראוי לעשות זאת? אני מניח שאפילו הכלכלנים המטורפים ביותר לא ימליצו לבצע את התוכנית הזאת כדי לייעל את תקציב הבריאות. כי יש דברים יותר חשובים מיעילות כלכלית.

 בימים האחרונים שבתי לקרוא את המחקרים ואת ניירות העמדה העוסקים בעצמאות בנק ישראל. אמש היו האוצר והבנק המרכזי אמורים להגיע להסכמות בנושא, ולא - ראש הממשלה איים להכריע. הטיעון המכריע בזכות מתן עצמאות לבנק המרכזי הוא שזה ייעל את הכלכלה. במדינות שבחרו לתת עצמאות לבנק המרכזי יש אינפלציה נמוכה יותר ויציבה יותר.  ההסבר המקובל לכך הוא שכאשר הממשלה מתערבת במדיניות המוניטרית, היא נוטה לקלקל.  פוליטיקאים, על פי מחקר כלכלי שמוביל פרופ' אלכס צוקרמן מאוניברסיטת תל-אביב, הם ידידי האינפלציה. בנקאים מרכזיים – אויבי האינפלציה.

שתפו:

קרא עוד

שטויות מחשמלות

"התקשורת הישראלית מתעסקת בשטויות ," כך טוען  "הפורום הישראלי לאנרגיה" במסמך שהוגש לא מכבר לוועדת הכלכלה של הכנסת שדנה בהפסקות החשמל שהיו בחודש שעבר.

 השטויות האמורות הן התגובות ששתלו הנהלת חברת החשמל ואחרים באתרים באינטרנט. ל"פורום" יש, לעומת זאת, שטות תורנית משלו כפתרון לבעיות החשמל: " להעלות את התעריף הבסיסי לחשמל באופן שישקף את העלויות החיצוניות האמיתיות הנגרמות מייצור החשמל והשימוש בו."  מצער שגוף הכולל בתוכו פעילים למען איכות הסביבה מגיע למסקנה בעייתית שכזו. ה"פורום" משחק לידי חברת החשמל ותאגידים אחרים שמתכננים ייצור חשמל "פרטי,"  הבאים בדרישה דומה, ואינטרסנטית.

מחיר החשמל נקבע בידי רשות החשמל בהתבסס על עלויות חברת החשמל. החברה נחשבת לא יעילה ולכן התעריף, בהשוואה למצב של יעילות, הוא גבוה מדי. אלא שבגלל חוסר יעילותה החברה מפסידה אפילו כשהמחיר גבוה. לאחרונה העלתה רשות החשמל את המחיר כדי לספק מימון לחברה לרכישת עוד תחנות כוח ולהפעלת תוכנית לייעול הייצור – אבל בשניהם יש עיכובים רבים, שמעמידים בספק את תבונת העלאת מחיר החשמל.

במקביל, מי שמבקשים לייצר חשמל "פרטי" דורשים אף הם להעלות את מחיר החשמל. מתברר כי על אף שחברת החשמל מסורבלת ומחיר החשמל גבוה מדי – היצרנים הפרטיים מתקשים להתחרות בה. וכך יש לנו קואליציה של יצרני חשמל שרוצה לעודד אי יעילות ורווח מופרז באמצעות העלאת מחיר. לזה הצטרף ה"פורום" עם השטות שלו.

ה"פורום" צודק שעל המחיר לשקף נזקים לסביבה שגורם ייצור החשמל – בעיקר זיהום אוויר. כך ראוי לעשות כאשר רוצים שמשתמשים במוצר מסוים ייקחו בחשבון את הנזק שהמוצר גורם לזולת ")העלויות החיצוניות.("  אבל הדרך היא באמצעות הטלת מס על הזיהום – נניח מס על ייצור פחמן חד ודו חמצני ועל חנקות בעת שריפת פחם, גז, מזוט וסולר – ולא באמצעות העלאת מחיר. העלאת המחיר תכניס את הכסף לקופת היצרנים. הטלת המס תכניס את הכסף לקופה הציבורית. יחי ההבדל הקטן.

9.6.2009

שתפו:

קרא עוד

ליצמן לעשירים

 בשבוע שעבר תוארו כאן ההשלכות האפשריות של הצעת החוק להנהגת שירות רפואי פרטי בבתי חולים ממשלתיים (של ח"כ רחל אדטו וח"כים נוספים.(  למשל - שירות משטרה פרטי שיסופק על-ידי שוטרים לאחר שעות העבודה, שירות שומות פרטי שיינתן על-ידי פקידי מס,  אפשר גם שירות דרכונים פרטי (עלידי עובדי משרד הפנים בשעות אחר הצהריים) ועוד.

שתפו:

קרא עוד