מנכ"לית
יאהו עוררה מהומה לא קטנה כשהחליטה לפני שבועות אחדים, כי כל עובדי התאגיד חייבים לעבוד במשרדים, ולא מהבית. היו שטענו כי ההחלטה
תפגע בעיקר בנשים שעבודה מהבית מקלה עליהן ומאפשרת להן, בו זמנית, גם לטפל בילדים.
היו שטענו כי ההחלטה דווקא תסייע לנשים משום שתחייב אותן לצאת מהבית כדי לעבוד, וכך, ייאלצו הגברים לקחת חלק בטיפול בילדים. אחרים טענו שמדובר בדיקטטורה
ניהולית ובה המנהלים מבקשים לשוב ולשלוט בעובדים כפי שהיה עד המצאת האינטרנט. והיו
שטענו כי המהלך טוב לעובדים משום שעבודה ביחד היא תנאי לקיומו של איגוד מקצועי
שתועלתו בשמירה על כללי ההעסקה של
העובדים, תשלום שכר טוב יותר ובצמצום פערי הכנסה.
הניסוי בשנחאי
המהומה,
יש לשער, תימשך. אך בינתיים מעניין לקרוא פירסום חדש של ארבעה חוקרים מאוניברסיטת
סטנפורד שבארצות הברית, שבודק את הסוגיה.
הארבעה
חברו לתאגיד משנחאי סין – Ctrip -
שעיסוקו סוכנות נסיעות. התאגיד מעסיק כ – 16,000 עובדים. מקצתם מועסקים במענה
טלפוני ללקוחות ( call centre). התאגיד ביקש לצמצם בעלויות שכר הדירה למשרדים
בעיר הגדולה וביקש לשכנע עובדים לעבוד מהבית. קודם לכן, ביקשו בתאגיד הסיני לעשות ניסוי
מוגבל. Ctrip הציע לכ – 1000 מעובדיו, במחלקת הזמנת טיסות ומלונות,
לעבוד מהבית. לניסוי עצמו נבחרו רק אלה שכבר עבדו בחברה שישה חודשים לפחות
ושבבתיהם היו חדר עבודה ואינטרנט מהיר. מחצית העובדים שעמדו בקריטריונים האלה
הסכימו להשתתף בניסוי. חצי מהם, נקבע בהגרלה, עברו לעבוד
מהבית, והמחצית השניה המשיכה בעבודה רגילה
במשרדים.
הניסוי
נמשך 9 חודשים והממצאים שעליהם מדווח הפירסום די מדהימים. התפוקה של העובדים מהבית
היתה גדולה ב – 13% מאשר התפוקה של
העובדים מהמשרד. שני שלישים מהגידול בתפוקה נבעו מהשקעת זמן גדולה יותר: פחות ימי
מחלה, פחות שיחות מסדרון, פחות הפסקות קפה. השליש הנותר מגידול התפוקה נבע מגידול
ב"פריון" – יותר תפוקה לכל דקת שיחה.
מאחר
ולתאגיד היה גם מקום עבודה זהה בעיר סמוכה יכלו החוקרים לבדוק לא רק
"כמויות" אלא גם "איכויות" ובמקרה הזה, נבדק כמה עיסקות
טלפוניות הצליחו. לא נמצא כל הבדל בין העובדים מהבית, לבין עובדי המשרד.
במה בחרו העובדים?
בתום
הניסוי נשאלו העובדים, הן אלה שעבדו מהבית והן אלה שנשארו במשרד, על הרגשתם. שיעור
העובדים שהביעו סיפוק מעבודה מהבית היה גדול בכמחצית משיעור העובדים שהביעו סיפוק
מהעבודה מהמשרד. במונחי תפוקה הניסוי מצביע על הצלחה.
כתוצאה
מכך הציע התאגיד לכלל העובדים במקצוע הזה לבחור בין עבודה מהמשרד או מהבית. התגובה
הייתה מעורבת. כך, למשל, מבין אלה שעבדו בבית במהלך הניסוי רק אלה שהצליחו לקבל
הכנסה גבוהה יותר בחרו להישאר לעבוד בבית. אלה שהכנסתם צנחה (תמיד זה קורה בחישוב
ממוצע) בחרו לחזור למשרד. התוצאה הסופית: חמישית מהעובדים במקצוע בחרו לעבוד בבית.
לשם השוואה, בארה"ב כעשירית מהעובדים עובדים מהבית.
הלקחים האפשריים
מי
שמתרשם מהנתונים האלה מתבקש על ידי החוקרים להיזהר. זה לא כל כך פשוט. מתברר כי
שיעור העובדים הזוכים בקידום מקרב העובדים מהבית היה נמוך במחצית משיעור העובדים
שזכו לקידום מקרב אלה שנשארו במשרד. הקירבה למנהלים שבמשרד, כך יוצא מהמחקר,
מסייעת לקידום כמו שיודע כל עובד המועסק באירגון גדול: ככל שאתה קרוב יותר לצלחת,
הצלחת יותר קרובה אליך. מה שמצביע כי המנהלים הם טיפשים לא קטנים.
חלק לא
קטן מהעובדים שהשתתפו בניסוי התלוננו על בדידות בבית ולכן, בסופו של חשבון, בחרו
לחזור למשרד.
והעיקר: כלל
לא ברור שמה שמתאים לעובדים שתפקידם להשיב לטלפונים, מתאים לעובדים בעבודה יותר
מורכבת. כלומר אם עבודה דורשת צוות, מפגש, חשיבה, הזנה הדדית ותיאום – כלל לא ברור
שעבודה מהבית היא אכן עניין כל כך מוצלח.
18.3.2012
