אחוות רפובליקנים


לשלי יחימוביץ (העבודה) יש לא מעט הסתייגויות מהמדיניות הכלכלית והחברתית של הממשלה בראשות בנימין נתניהו (ליכוד). אחת מהן עסקה ב"קיצוץ רוחבי". ראש הממשלה הנוכחי, והפינה הזו אינה הראשונה להבחין בתופעה, לא אוהב להחליט. לא אוהב לבחור בין חלופות. מתקשה בקביעת סדר עדיפויות. וכאשר, לשיטתו, הנסיבות הכלכליות מחייבות אותו לצמצם, להפחית ולקצץ בהוצאה הציבורית,  הדרך המועדפת עליו היא אותו קיצוץ רוחבי שבו חותכים בכל סעיפי התקציב באותו שיעור. מבחינה פוליטית זו השיטה הקלה ביותר.  השר להגנת הסביבה יכול להצדיק את תמיכתו בקיצוצים בכך שגם השר להגנת הזיהום, יריבו המושבע, ספג קיצוץ באותו שיעור. הכל מאוזן.



יחימוביץ אינה היחידה ששונאת את  השיטה הזו. פוליטיקה, כל פוליטיקה, היא הצורך להכריע בין חלופות. חייבים להחליט - את מי אתה אוהב  (או צריך) יותר, ועל מי אתה או את מוכנים לוותר. כאשר מקצצים במקום שצריך כמו במקום שלא צריך, מקבלים החלטה גרועה.

המחלוקת האמריקאית

לפני כשנתיים התקשו הדמוקרטים והרפובליקנים בארצות הברית להגיע להסכמה על התקציב. הרפובליקנים שולטים בקונגרס וביכולתם למנוע חקיקה שיוזמים הדמוקרטים.  באותם ימים הושגה פשרה ולפיה הועלו מעט מסים ובוצעו כמה קיצוצים. ונקבע גם כי אם כעבור שנה עדיין  לא תהיה הסכמה – תופעל המאכלת פעם נוספת.  כך קרה בסוף השבוע שעבר והנשיא נאלץ לקצץ 45 מיליארד דולר מההוצאות. זה אגב, לא סוף פסוק. מכיוון שהרפובליקנים מתנגדים להגדלת תקרת החוב הציבורי, יש סיכוי שבהעדר פשרה הרי שבתוך כמה שבועות יוטל איסור מוחלט כמעט על הוצאה ממשלתית שם.

אלא שהרפובליקנים כפו על הנשיא אובמה קיצוץ אחיד, נוסח נתניהו. זו אחוות הרפובליקנים שבכותרת.

בין הרפובליקנים וההגנה נגד טילים

ישראל, כך זה לפי שעה, תיפגע רק מעט מההחלטה של סוף השבוע. היא מקבלת מראש את מלוא הסיוע ולכן הכסף לא טמון באוצר האמריקאי (הנתון לקיצוצים) אלא באוצר הישראלי (הנתון לביזבוזים). אבל אם ההתקוטטות תימשך הרי בתקציבים עתידיים ישראל "תאכל אותה". וזה יהיה שעשוע חביב הן לנו והן לנשיא אובמה.

לנו, כי נלמד על בשר כיפת הברזל שלנו את מעלליו של "קיצוץ רוחבי". ולאובמה, כי יוכל להאשים את הרפובליקנים בכך שהם הם אלה הגורמים לקיצוץ  בסיוע הביטחוני לישראל ולא אותו צ'אק הייגל הדרקוני, חובב איראן ואנטי ציוני.

לגופה של כלכלת ארה"ב הקיצוץ הזה לא ממש מעלה או מוריד בהקשר המקרו-כלכלי. את מה שהממשל המרכזי מקצץ,  יכול הבנק המרכזי להרחיב. לכן אובמה מטעה כאשר הוא טוען שהקיצוץ בהכרח יפגע בצמיחה הכלכלית (ונניח שזה יעד חשוב).

אבל אם החברים הרפובליקנים של ראש הממשלה יקטינו את תקציב "כיפת ברזל" וה"חץ" (שתי מערכות הגנה נגד טילים) אפשר יהיה להבין מדוע נתניהו,  בפוליטיקה הרפובליקנית שלו, באמת פוגע בבטחון אזרחי המדינה.
3.3.2013





שתפו: