על השקעה נדל"נית נהוג לומר כי מה שקובע הוא
המיקום. על אירועים פוליטיים –כלכליים אפשר לומר כי מה שקובע הוא העיתוי. לפני כשמונה חודשים הקימה שרת הבריאות ועדה
ציבורית שאמורה לבחון דרכים לתיקון הקלקלה והכלכלה במערכת הבריאות. במוקד הדיונים
עומד השרות הרפואי הפרטי (השר"פ) בבתי חולים ממשלתיים.
הדעות מוכרות לעייפה. המצדדים אומרים כי
השר"פ מביא כסף למערכת הציבורית ומתמרץ רופאים להישאר בבתי החולים הציבוריים,
במקום לרוץ לרפואה פרטית מחוץ ל"בית". המתנגדים טוענים כי השר"פ
מגביר את אי השיוויון בטיפול הרפואי וכי הכסף הפרטי מבטיח טיפול טוב יותר רק למי
שיש לו. ואם מותר שרות רפואי פרטי, למה שיהיה אסור לקבל שרות שומה פרטי מפקיד המס?
התרומה של שר"פ לכלכלת בריאות
משבר בתי החולים הדסה שבירושלים קורה בעיתוי
שעוזר להכריע בוויכוח הזה. בתי החולים הדסה הם ציבוריים שאינם בבעלות ממשלתית או
של קופת חולים כללית ולפיכך הם רוויים בשר"פ. עתה מתברר כי בשנה שעברה הכנסות
הדסה מהשר"פ היו כ – 250 מיליון שקל – זה סכום עתק. מהכסף הזה נשארו לבית
החולים עצמו 40 מיליון שקל. סכום קטן שסביר להניח שהוא קטן עוד יותר כי לבתי
החולים יש גם הוצאות משלהם הכרוכות במתן השרות הזה.
וכך, בתוך המשבר, נודע כי מבחינה כלכלית השר"פ הוא מציאה
גדולה לרופאים המתוגמלים במיליונים הנוספים אבל מציאה קטנה לבריאות הציבורית. לא זו בלבד שהשר"פ תורם מעט כסף למערכת,
הוא מעמיס עליה מיליוני שקלים נוספים בהוצאות שכר.
מתברר שלא רק רופאים מקבלים שם שכר מופלג. גם
עובדים מהשורה. אולי לא המנקים והמבשלים בפועל, אבל לבטח המנהלים שלהם. ולפי נתוני
הדסה - יש מאות רבות כאלה. תואר המנהל בהדסה, מתברר, מחולק בנדיבות. גם לרופאים
שמנהלים שלוש מיטות וגם לעובדי משק שמנהלים שרפרף.
למה?
ברוב התאגידים יש פערי שכר ענקיים בין הצמרת
הניהולית לבין עובדים מן השורה. מדוע בית חולים ציבורי לא מסתפק במשכורת ענק לעשרה
מנהלים, אלא מחלק בנדיבות את תוארי הניהול (ולצידם השכר) למאות עובדים?
ההסבר הוא בשר"פ. השר"פ מבטיח
שמיליונים (בהדסה זה 210 מיליון אשתקד) הולכים לרופאים. בניגוד לתאגיד עיסקי רגיל שמעביר
מיליונים רק לאלפיון המנהל שלו, בבית חולים שר"פי צריך לפרנס במיליונים האלה שכבה
רחבה של רופאים ולא רק את הצמרת הרפואית. וכאשר זה קורה אי אפשר לשמור על
שקט. מדוע שהרופא מנתח המעיים יקבל 50,000
שקלים ואילו מי שמנקה אחריו יקבל רק 100 שקל גמול לשעת עבודה נוספת? וכך, בגלל
השר"פ, העבירה הנהלת בתי החולים מאות מיליונים לעובדים שונים בצורות המשונות
המקובלות במדינה. מה שגרם לכך שהשכר בהדסה חריג משמעותית בהשוואה לשכר בתי חולים
אחרים.
הנהלת בתי החולים הגיעה להסכמה עם הממשלה כי
הפתרון למכאוב הכלכלי של הדסה הוא בפיטורי עובדים וצמצום שכר. המסמך שהגישה ההנהלה
לבית המשפט (בבקשה להכריז על בתי החולים פושטי רגל שפטורים מתשלום חובות) מתמקד
ב"עיוותי השכר וכוח אדם" שכולם – כך טבעה של הנהלה חדשה – מקורם בהנהלה
הקודמת.
מערכת השכר בהדסה תחזור להיות נורמלית רק אם
השר"פ המעוות יסולק מבתי החולים, כשהשר"פ לא יהיה אפילו שרפרף. ורופאים
המבקשים להשתכר יותר, יעבדו שעות נוספות. כמו כל שכיר אחר. פקידי המס, למשל.
10.2.2014
(פורסם ב"ידיעות אחרונות" ב – 11.2.2014)
