כמה משלמים תושבי פלסטין עבור החשמל
שהם קונים? שהרי הם לא מייצרים חשמל
משלהם. את כל החשמל שהם צורכים הם קונים מחברת החשמל הישראלית (חח"י). לעיתים,
אם התושב הוא ישראלי/מתנחל, הקניה מתבצעת במישרין מחח"י. לרוב נעשית הקניה
באמצעות חברת החשמל המזרח ירושלמית או הרשויות המקומיות הפלסטיניות. בעוד שהצרכן
היהודי/מתנחל חי תחת האיום שאם לא ישלם – ינותק מהזרם, הצרכן הפלסטיני מתנהל בעולם
לא רע, חשמלית. רק כמחצית מהצרכנים הפלסטינים משלמים את חשבון החשמל שלהם – והשאר
משלמים פחות מהעלות של הספק הפלסטיני.
מה קורה עם מי שלא משלמים? במצב
רגיל, סביר להניח שהספק שלהם –חברת החשמל
המזרח ירושלמית או הרשות המקומית - היה מנתק אותם. אבל זה לא קורה.
מה שקורה הוא שהצרכנים לא משלמים, הספק לא מנתק והחלק הכי חביב: הספק גם לא משלם
למי שמוכר לו חשמל כלומר חח"י. ועוד
יותר מעניין: גם חח"י, שלא מקבלת את
התשלום המגיע לה, לא מנתקת.
המדיניות הממשלתית
על עובדי חח"י, שהסכם העבודה
מזכה אותם בחשמל ללא תשלום, יוצא קצף רב. איך זה? הוועדים הגדולים? השאלטר ביד? כל
צדיקי הדור תקפו, וגידפו את העובדים. והנה מתברר שיש לא כמה אלפים אלא כמה
מיליונים, ממש לא ישראלים, שזוכים בחשמל חינם – ועוזי לנדאו, סילבן שלום ובנימין
נתניהו שותקים.
הנה סיפור לא פשוט: שני מועמדים
לנשיאות המדינה, שני שרי אנרגיה וראש ממשלה אחד מודעים למצב שבו תושבי פלסטין
מקבלים חשמל חינם. ולא סתם תושבי פלסטין – רק אלה שאינם ישראלים. חברת חשמל בחוב של
כ – 70 מיליארד שקל ו"המסיתים והמדיחים" מפלסטין זוכים בחשמל חינם.
נניח – מטעמי שלום המשא ומתן המבולף
- שאולי יש טעם בסובסידיה הזו לאלה הנתונים לשליטתו של מחמוד עבאס והקליקה
הפת"חית שלו. אבל הסובסידיה ניתנת במלוא היקפה גם לכל "מחרחרי המלחמה" מהזן החמאסי
השולט בעזה וממטיר עלינו, אמנם לאחרונה לא ממש בצפיפות, ממיטב הרקטות שלו. אבל קווי
החשמל ממשיכים להוליך בנאמנות חשמל חינם לחבורה הזו.
החוב, למי שתוהה, מגיע לכ – 1.3
מיליארד שקל. והוא גדל, כך על פי הדיווחים, בכ – 70 מיליון שקל לחודש. העניין זכה
להדים כי חח"י מתלבטת איך להגדיר את החוב הזה לצורכי הדיווח החשבונאי שלה.
כאילו שזה מעניין באמת את מישהו, הדיווח החשבונאי.
ההפקרות והשקר
משנשאל על כך יו"ר מועצת
המנהלים של חח"י, יפתח רון טל, הוא השיב כי נאסר על חח"י לנתק. ניסיון
להבין מי הוא זה שאסר, לא הניב פרי. הרמז הוא כלפי שרי האנרגיה וראש הממשלה.
אלא, כמה מצער לומר, לשר האנרגיה ואפילו
לראש הממשלה אין סמכות כזו. ההחלטה לבצע מהלך בניגוד מוחלט לאינטרס של התאגיד, היא
של הכנסת בלבד. כך קובע סעיף 4(א) לחוק החברות הממשלתיות. ואישור כזה – לאסור
ניתוק חשמל לפלסטינים שאינם משלמים את חשבונם – לא ניתן.
כולם טומנים ראשם בבוץ הזה. השר
הממונה שחברה שהוא ממונה עליה שקועה בחובות של עשרות מיליארדים. מועצת המנהלים
שמתחבאת מאחורי הנחיה מיניסטריאלית בלתי חוקית. הנהלת החברה שמנתקת כל ישראלי חייב
שלא משלם. כולם כאילו לא יודעים, לא שומעים ובעיקר לא מנתקים.
אם כבר, אז למה שלא יחילו על ישראלים
בישראל את הסדרי התשלום של תושבי קלקיליה?
22.2.2014
(המאמר פורסם ב"ידיעות
אחרונות" ב – 25.2.2012)
