מה היה קורה אילו היו מחסלים את
נתיבי איילון? משאירים את הרכבת, ובמקום הכבישים בונים פארק שבו מסלולי הליכה,
אופניים, מתקני ספורט ובתי קפה?
שני תרחישים: לפי האחד, כל התנועה שעוברת
כיום בנתיבי איילון הייתה נכנסת לתל אביב בדרכים אחרות. הצפיפות בכבישים היתה עולה,
וזיהום האוויר בתל אביב היה נעשה בלתי נסבל. נסיעה שנמשכת היום שעה - בשבע בבוקר מקצה אחד לשני – היתה נמשכת שעתיים. הפגיעה
באיכות החיים היתה קשה.
לפי התרחיש השני, הצפיפות והפקקים היו גורמים לחלק ניכר מהמשתמשים
בכביש להפסיק לנסוע ברכב פרטי. נהגים המשתמשים באיילון למעבר היו זזים לכביש 4 או לכביש
6. הצפיפות הכוללת בתוך תל אביב לא היתה משתנה מהותית.
מה התרחיש הסביר יותר? בתחילה,
בחודשים הראשונים היה מתממש התרחיש הראשון, ואז – בתהליך למידה – היה התרחיש השני
צובר תאוצה. וזה לבטח היה קורה אם במקביל, היו עוד כבישים נסגרים לרכב פרטי ומשרתים
רק תחבורה ציבורית שהייתה פועלת 24 שעות
ביממה ובכל ימות השנה.
הכביש והמכונית
לפני כמה שנים התפרסם מחקר אמריקאי על עיר שבה נסלל כביש מהיר דמוי האיילון. התוצאה ממש לא מפתיעה: כשסוללים כבישים
מעודדים שימוש במכוניות פרטיות. מהר מאוד התפוקק הכביש ללמדנו כי כמו שיותר כבישים
מניבים יותר מכוניות, כך פחות כבישים יניבו פחות מכוניות. אחת האמיתות הידועות
בענף התחבורה היא שהמהירות הממוצעת בלונדון לא השתנתה במאה השנה האחרונים. אז נעו
20 קמ"ש בעגלה רתומה לסוס והיום נוסעים במרצדס יוקרתית – עדיין במהירות של 20
קמ"ש. אבל העצבים והזיהום עלו עשרות מונים. שלא לדבר על המיליארדים שהושקעו בסלילת
הכבישים ואחזקתם, ובצורך להקים מערך רכבות תחתיות, במחירי עתק, שתשרת את האנשים שהנסיעה
בכביש הפכה בלתי אפשרית בעבורם.
הכביש והמדרכה
תושבי תל אביב כבר מתלוננים כי לא רק
השימוש בכביש נלקח מהם. גם המדרכה. עקב
צפיפות המכוניות בכבישים, התנועה הזוחלת והדלק היקר, יותר ויותר אנשים משתמשים
באופנים . מאחר והנסיעה בכביש באופניים היא סכנת נפשות ממש - הנהגים מתייחסים
לאופניים כאל אוויר – רוכבי אופניים משתמשים במדרכות. הולכי הרגל הם הכי נמוכים
בשרשרת התנועה. וכאשר נהגי האופניים הולכים לישון, הופכות המדרכות למקומות חניה
עבור בעלי המכוניות.
בירושלים היה מי שפנה לעירייה בתביעה
לרשום דו"חות למכוניות החונות על המדרכות. מתברר כי לעירייה יש מדיניות: אם
יש תלונה ספציפית – מכונית אדומה ברחוב ניקנור בשעה 1800, יישלח פקח. בהעדר תלונה שכזאת - שהולכי הרגל יקפצו. והם אכן
נאלצים לקפוץ לכביש, ואפילו מיכלי האשפה לא תמיד מפונים. בגלל קדושת החניה של מכונית
הפרטית.
הכביש וההתנחלות
תל אביב, מצער לכתוב את זה, וגם חיפה
אינן התנחלויות שזוכות לפיתוח בשל "גידול טבעי". עיר בתחומי הקו הירוק,
מוגבלת טריטוריאלית ולכן לעולם יהא השימוש במכונית פרטית על חשבון הולכי רגל. הגיע
הזמן להבין שהמכונית הפרטית היא האויב של האדם.
את תנועת המכוניות הפרטיות צריך להכניס
לתחתית שרשרת המזון התנועתית. בראש השרשרת יהיו הולכי הרגל. בכל דרך עירונית נדרשת
מדרכה של 2 מטר בכל צד. אחריהם רוכבי אופניים עם עוד 2 מטר מכל צד. אחר כך עוד 4 מטר לכל כיוון לאוטובוסים או רכבות.
והשאר – אם יהיה – לרכב פרטי.
14.2.2014
