21 ביוני 2014

אג"ח באופסייד


בן זוגך חוגג יום הולדת 60 והחלטת להפתיע ולקנות לו מכונית חדשה. הזמנת, שילמת אבל רצה הגורל והאיש חלה ולא יוכל לנהוג. היבואן התקשר שהמכונית מוכנה אלא שאת מבקשת לוותר ולמכור אותה. מהר מאוד יתברר לך כי מחיר המכונית החדשה שאת מוכרת קטן בכמה אלפי שקלים ממחיר המכונית החדשה שקנית. הנה פלא כלכלי: המוצר לא השתנה כלל, אפילו את המנוע לא הנעת. המכונית לא זזה ממוסך היבואן. רק המחיר זז.


מה הפלא? לאותו מוצר יש שני מחירים שונים. ולא מדובר בשתי דירות זהות שאולי האמבטיה באחת מהן הוחלפה בג'קוזי. זו אותה מכונית בדיוק רק המחיר השתנה.

כשספרד פוגשת את ארה"ב

נראה לכם שמדובר בתעלול מחירי?  כבר כמה ימים שהתקשורת הכלכלית "רועשת".  מחירי אגרות חוב שמנפיקה ממשלת ספרד זהים למחירי אגרות חוב של ממשלת ארצות הברית. איך זה יכול להיות? הפרשנים והמומחים מסכימים שמדובר באג"ח תעלול. היתכן שמשהו לא תקין קורה כאן?  מן המפורסמות הוא שכלכלת ספרד היא לא משהו. יש בה שיעור אבטלה דו ספרתי,  צמיחה אפסית -  ואלמלא הכדורגל המעולה (לפחות עד פתיחת המונדיאל)  היתה ספרד לשנינה. אין הרבה מדינות שבהן המלך מתפטר בגלל ציד פילים, אבל בספרד – שבה שורר יאוש כלכלי – מתנחמים במעשייה הזו. אפילו הטאפאס הם לא מה שהיו ויש אפשרות שקטלוניה תגיד אדיוס למולדת ותצא לדרך עצמאית. ואם החלק העשיר של המדינה מבקש לברוח איך זה שהסחורה האג"חית שמונפקת במדריד שווה לאג"ח אמריקאי נוצץ מרווחים?

והנה זה קורה. ללמדנו שאמנם מביני הכלכלה מלהגים ללא הרף על "כלכלה חופשית" ו"שוק תחרותי", אבל כאשר מדובר בעניין הקרוב לליבם וכיסם – כמו אותם אג"חים אומללים – לפתע השוק הוא לא שוק, והתחרות די מטומטמת, והמשקיעים אידיוטים והמחיר – בחזרה לכדורגל – בכלל באופסייד.

בהיסטוריה של המחשבה הכלכלית אין נושא שעסקו בו  יותר מאשר "המחיר". מאות שנים התקוטטו כלכלנים בניסיון להבין מה פשר מחירו של מוצר. באוניברסיטה מלמדים על  "שוק תחרותי" שמנפיק מחירים ראויים שהם בבחינת "שיווי משקל". אבל מי שמסתכל על אותן אגרות חוב מספרד מגלה שהן, לצד אלה של יוון, להיט. מחירן תפח ועלה יותר מכל נייר ערך אחר. ואלמלא ידענו משהו על כלכלות יוון וספרד אפשר היה לחשוב על הבוננזה האג"חית הזו.

כשלפיד פוגש אג"ח ספרדי

עכשיו ברור שאין קשר בין מצבה של ספרד למחירי האג"ח שממשלתה מנפיקה. כמו שאין כל קשר בין מחיר הדירה בישראל לבין הקרקע ובין המחיר למע"מ. כן, במיוחד המע"מ. כי כל אגרות החוב  הן הספרדיות והן הישראליות  פטורות ממע"מ ובכל זאת  מחירן  שבר שיאים  בשנה אחת.

ולא, כל זה לא נועד לגחך את הצעת החוק הממשלתית שאושרה אתמול לביטול מע"מ על דירות חדשות. ממש לא. רק כדאי לומר שתכליתה של ההצעה הזאת אינה להוריד את מחירי הדירות אלא להקטין את הכנסות המדינה ממסים. הממשלה אינה זקוקה למיסים, יודע שר האוצר. במקום מסים הוא יממן את הוצאות הממשלה מהנפקת אג"ח שמחירן ממילא לא משקף שום דבר, אבל קרנות הפנסיה שלנו בולעות אותן בתאווה. ואם וכאשר מי מאיתנו שמבוטח בקרן פנסיה "חדשה" יגיע לגיל שבו הוא והיא זכאים לקבל קיצבה  - אפשר ויתברר כי האג"ח הן לא מה שהכרנו בעבר.  
14.6.2014
(המאמר פורסם ב"ידיעות אחרונות" ב - 17.6.2014)