זה לא פשוט. בדוחק, ולבטח באי רצון, אפשר להשלים עם העובדה ששלושה תלמידים נחטפים בידי זדים בשטח
שהוא תחת שליטה בטחונית ישראלית מלאה. אבל שבוע כבר עבר ועל אף שדוברי הממשלה
אומרים שבידם מידע חדש שמקרב אותנו מאוד לפתרון התעלומה, עד כה, כך זה נראה אין לאיש מושג מי חטף, איפה הנחטפים ומה עלה בגורלם המר.
זה מאוד מתסכל. תחשבו על זה: כאשר אהוד
יערי נשא פרשנותו ברבים ביום הראשון לאירוע הוא הסביר שהשב"כ יודע על כל פיפס
בגדה. ובמיוחד באזור חברון. שם, רמז, על כל חשוד יש שני משת"פים. יערי, מומחה
מודיעין ותיק, יחד עם כל הפרשנים הצבאיים למיניהם נטעו בצופים הרושם שאו-טו-טו.
בינתיים חצי מהצבא נמצא בגדה. מחפשים,
אלא מה. בינתיים לא מוצאים. אז מה עושים עוד? "מהדקים את המצור"
"מרסקים תשתיות" או בקיצור מדיניות תסכול.
מר טרור נושא דברים
מי שהחל עם זה היה מר טרור בכבודו
ובעצמו שהאשים את מחמוד עבאס. נשיא פלסטין, קבע נתניהו, אחראי. למה? כי הטרוריסטים יצאו משטחי הרשות הפלסטינית. לפי
השיטה הזו נתניהו אחראי לרצח שני הילדים במושב ישרש הנמצא בשטח ישראל, שנרצחו בידי
אביהם. אז אולי נפוצץ את אחד מהבתים שבהם הוא גר? הוא אחראי לטרור שיוצא משטחו,
לא?
עבאס הוא סמרטוט פוליטי עם ותק. מאז
שנתניהו סימן אותו הוא לא נלאה מלהתחנף. מילא סמרטוט. אבל הוא סמרטוט טיפש. שום
טובה לא תצמח לו מדברי החנופה, הגינוי
והכעס כלפי החמאס. לא בציבור "שלו" ולא אצל נתניהו.
עכשיו מתברר שעבאס לא לבד. חאלד משעל
הוא אולטרה טרוריסט ותיק. נתניהו, מר טרור כידוע, ניסה לחסל אותו בעת ששהה בירדן,
וכשל. בתמורה לכישלון שחרר את השייך יאסין – מנהיג חמאס בכיר יותר. מה שלא מפריע לו לתמוך עתה בחוק
שאוסר לשחרר אסירים. תמורת גלעד שליט הוא שחרר את מיטב חיילי החמאס. אבל מי שבאמת
אחראי לחטיפה הוא אותו משעל. מה הוא עשה? ובכן לפני שבועיים הוא נאם בקטאר ורמז
שאולי, לפעמים, צריך לחטוף ישראלים בכדי לשחרר אסירים.
הניסיון הגרמני של ח"כ דנון
הגדיל לעשות סגן שר הביטחון. הגאון דני
דנון מציע עתה להכביד ידנו על כלל האוכלוסייה הפלסטינית. כמו, אתם יודעים, מי שנהג
כך כלפי תושבי סרביה בתחילת שנות ה- '40 של המאה הקודמת. כי הם אחראים. ויש בזה
הגיון. כשחושבים על זה, ההיגיון של דנון הוא ההיגיון של פיגועי הטרור במרכזי הערים
בישראל.
באותם ימים קשים (לפני 12 שנה) נטען כי
כל הישראלים אחראים למה שעושה ממשלתם בשטחים. צבא הכיבוש הוא בנו/שליחו של עם
הכיבוש. ואנחנו, כפלסטינים גאים, נפגע בעם הכובש בלי הבחנה. בדיוק, אבל בדיוק, כמו ההיגיון של דנון שאותו
מפעילה בימים אלה הממשלה. אלא שבממשלה
קוראים לזה "הידוק הטבעת". פחחח.
גדעון סער נרתם למאבק
ויש עוד אשם אחד. ראיד סלאח. על הרב
האיסלמיסטי ואזרח ישראל נאסר עתה, בצו שר הפנים, לצאת את הארץ. מה עשה סלאח? הוא
חשוד שאם יהיה בחו"ל יפעל נגד בטחונה של מדינת ישראל. באמת? אלא שהפרשנים
שאוזנם כרויה לפיות השרים המחליטים מיהרו להסביר: סלאח הוא חבר של החמאס, אז כעת
גם בו לגיטימי לפגוע.
בראבו למדיניות התסכול. לא ברור שכל זה
עוזר למצוא את הנעדרים, אבל המיץ הפטריוטי מבעבע מכל פינה.
19.6.2014
