עכשיו,
כמנהג הילדים ואולי בלחץ ההורים, הם השלימו והתחייבו פומבית "להתנהג
יפה"... השלום המיוחל בא בעקבות מחלוקת "חריפה" בין האוצר לבנק ישראל-
גם באשר לגודלו של הגירעון התקציבי הראוי וגם בענייני מיסוי. לפיד, מומחה ידוע, סבור
שפלוג, סתם כלכלנית, לא מבינה. הוא לעומת זאת, מבין גדול. היו מומחים שונים שאף
טענו כי המחלוקת הזו תקדימית.
מוצע
לקוראים לא להתרשם.
הן
יאיר לפיד והן קרנית פלוג מחזיקים בעמדות המסורתיות של כל קודמיהם. מעולם לא ניתפס
שר אוצר שהציע גירעון קטן יותר מזה שהציע נגיד בנק ישראל. ואם נחזור לימי סטנלי
פישר בבנק ישראל הוא, כמו פלוג, הציע עוד מסים – יותר ממה שרצה להטיל שר האוצר
המכהן. היו דברים מעולם והצמד לפיד-פלוג לא מחדש דבר.
בעצם
הוויכוח ביניהם הוא כמותי ולא עקרוני. לפיד סבור שהגירעון בתקציב צריך להיות 35
מיליארד שקל ואילו פלוג נוקבת במספר 30 מיליארד שקל. פלוג גם חושבת שאם מחשבים
נכון, אז הגרעון שלפיד מוביל אליו הוא בעצם 40 מיליארד שקל. זה "חריף"? זה קשקוש.
לפיד ופלוג דומים. שניהם רוצים להגדיל את החוב
הציבורי. איש מהם לא מציע להקטין את החוב הזה (בערך 700 מיליארד שקל) או לכל הפחות
להקפיא את גודלו. שניהם רוצים יותר חובות.
ושניהם
משתמשים באותו נימוק: הגידול בהוצאות הצבא עקב המלחמה האחרונה. ההסכמה ביניהם
מכאיבה - במיוחד אם את או אתה מתחת לגיל
40. מבוגרים, במיוחד בני 60 ומעלה יצחקו
כל הדרך אל הבנק.
וזה
הסיפור. השר והנגידה מציעים לממן את המלחמה האחרונה באמצעות "גירעון"
כלומר הלוואה שתיקח הממשלה מהציבור. לממשלה יש שכל. היא לא לוקחת הלוואה לשנה,
לשנתיים או לחמש שנים. היא לוקחת הלוואות ל – 20-30 שנה. כלומר את המלחמה האחרונה
יממנו מי שייאלצו לשלם מסים בעוד 20-30 שנה כדי להחזיר את החוב. אמנם המלחמה היא
של הדור הנוכחי, והחליטו עליה זיקני החמאס וזיקני ישראל. אלא שמי שהחליטו על
המלחמה לא ישלמו בעבורה – הן לשיטת פלוג והן לשיטת לפיד. הנטל, בשיטה שלהם, יפול
על דור הלוחמים - לוחמי גבעתי,
הנח"ל, השריון, חיל האוויר וגולני.
אילו
היה בין השניים פער עמוק, כפי שדווח, הרי שאחד מהם – נניח פלוג – היתה מציעה שהדור
שיזם את המלחמה הוא זה שישלם עבורה. לא הוגן לזרוק את המימון של "תענוגות"
ההווה על אנשי העתיד. כל דור והמלחמה שלו. כל דור ישלם עבור היוזמות שלו.
כלכלנים,
לא זן ראוי במיוחד, יוסיפו כי ראוי לממשלה לקחת הלוואה רק לצורכי השקעה. השקעה שתניב
בעתיד הכנסה שתשמש להחזרת ההלוואה והריבית. כך גם מלמדים בבתי הספר לכלכלה
באוניברסיטאות ובמכללות. הרעיון הוא שאם הממשלה משקיעה בבניית בית חולים למשל, אז
בעתיד תהיה בריאות טובה יותר שתאפשר הכנסה גבוהה יותר. ובזכותה תוחזר ההלוואה שהושקעה
בהקמת בית חולים.
אפילו
בנימין נתניהו לא מוכן לומר שהמלחמה הזו תבטיח שלום לדור הזה, קל וחומר לדור הבא.
הוא ושר הביטחון, אף איימו על החמאס שאם יחדש את האש – יוכה מכה ניצחת (שוב).
כלומר גם שני הפייטרים האלה מבינים שאין כאן השקעה בעתיד טוב יותר.
אז
אם חסר מימון למלחמת עכשיו – תטילו מסים עכשיו.
1.9.2014
(המאמר פורסם ב"ידיעות אחרונות ב – 2.9.2014)
