הבה נעשה את התרגיל הדמיוני הבא: נחזור 10 שנים לאחור. יזם צעיר ומצליח,
אראל מרגלית שמו, מנפיק בבורסה אגרות חוב של תאגיד ביטנוד. התאגיד מתכוון להנפיק
"מטבע" שכל מי שרוצה יוכל לקנות ולמכור. המטבע לא יהיה פיסי אלא מעין
תכנית חסכון שמחירה ייקבע בהתאם למסחר בשוק. התאגיד מבטיח גם כי כמות ה"מטבעות" תגדל בשיעור קבוע
וזעיר – ללא תלות במצב הכלכלי, בבנקים, בממשלה. מי שקונה "מטבע" יצטרך
לשלם גם אגורה מכל שקל – כסף שייועד להחזר החוב ולתפעול המערכת.
הייתם קונים את אגרות החוב האלה?
לפני שנכנסים להגיגים פיננסים הינה תשובה מכלכלת ישראל: בוודאי שהייתם
קונים. ואם לא במישרין אז בעקיפין דרך קופת הגמל/פנסיה/ביטוח חיים שלכם. אלה, בגלל
מדיניות ממשלתית חסרת אחריות (ותודה למפלגת העבודה ומרצ שהמציאו את החולירע הזה)
כל סחורה פיננסית נקנית. גם אג"ח ביטנוד. אגב, דברים הרבה יותר גרועים מזה
נסחרים בבורסה. כל בורסה.
מי שהמציאו את הביטקוין טרם חשבו על הנפקת אג"ח בבורסה. או אולי חשבו
ויש איזו בורסה שבה אפשר למצוא את הסחורה. אבל הביטקוין – מטבע/תכנית חיסכון
וירטואלי – אכן קיים וחי כמו הרבה שורות דיגיטאליות. העניין סביבו עצום. הרבה תאגידים
מנסים לייצר שירותי עזר סביבו. יש האומרים שכמה אף הצליחו.
מחסל העמלות
ראוי בתחילה לומר כי לביטקוין מגיע ציון חיובי לפחות בתחום אחד. אם אני
משלם ב"מטבע" הזה עבור מוצר או שרות שאני רוכש מפלוני המוכן לקבל
ביטקוין – אין עמלה בדרך. לא עמלת סליקה של כרטיס אשראי (שמשלם כרגיל פלוני,
המוכר). אין עמלת העברת מטבע שגובה בנק מסחרי. אין עמלה של אמריקן אקספרס (תשאלו
עובדים לא ישראלים על כספים שהם מעבירים למשפחותיהם) עמלה המשולמת כאשר ממשלות
נשלטות בידי בנקאים (ראו פרשת מריל לינץ'/בנק אוף אמריקה והבנק המרכזי של ניו
יורק) ואין כיסוח של העמלות הפיננסיות. כאשר כך נראה העולם הפיננסי – הביטקוין הוא
יצור חמוד, חיובי, קורע בנקים. שייבדל לחיים ארוכים.
ואחרי המחמאות נקפוץ לשורה התחתונה, בלשון רואי החשבון: הביטקוין הוא ביטנוד.
לכסף אין ערך אמיתי בפני עצמו. במשך רוב שנות קיום האנושות הכסף היה כלי שליטה
בידיו של דיקטטור – מלך, רוזן, ראש שבט,
גנרל. כאשר הכלכלנים של אותם ימים טענו שערך הכסף נקבע על פי הזהב, המלך/דיקטטור
העביד אלפי אנשים שיחפרו ויזקקו זהב. כאשר
הכלכלנים מצאו כי זו שיטה מטומטמת ומסוכנת, הועברה הסמכות להנפיק מטבע לממשלה/בנק
מרכזי. וזה קרה אחרי ימים שהדפסת כסף לא היתה מונופול של הממשל. היו ימים שכל בנק
הנפיק כסף משלו.
מה זה כסף?
מילטון פרידמן, מהכלכלנים היותר חכמים שהיו עימנו, פינטז לא פעם על שיטה
שבה הממשלה/דיקטטור תנפיק כסף בשיעור קבוע. בדיוק, אבל בדיוק, כפי שמבטיח התאגיד
שהמצאתי בבעלות אראל מרגלית הדמיוני. ובדיוק כפי שפועלת הנוסחה של הביטקוין.
פרידמן הוא האבא האמיתי של המטבע הוירטואלי. אבל טיפש הוא לא היה. גם פרידמן הבין
שכלכלה היא לא רק פיננסים ולכן יש פעמים שבהם חובה לשנות את הנוסחה של ההדפסה.
אז מה זה כסף?
זו מוסכמה חברתית. באיזו שהיא ספירה מחשבתית המוסכמה הזו אינה שונה
מ"אל תרצח". לכסף אין ערך משל עצמו אלא רק בשל המוסכמה. המוסכמה אינה,
לרוב, מקובעת במחיר כלכלי. מחיר הדולר, במונחי שקל, משתנה כל דקה. אבל מה שחשוב
הוא שיש שקל – זו המוסכמה – שמאפשר לנו לעשות כל מיני דברים בחיים הכלכליים שלנו.
ואנחנו עושים את כל זה מבלי לחשוב כל רגע "מה זה השקל הזה?"
תכשיר אנטי אינפלציוני
היו ימים שהשאלה עלתה. ימי אינפלציה, למשל. בימים כאלה אנחנו מנסים לברוח
מהכסף. נוסחת הכסף של פרידמן, כמו גם הביטקוין העכשווי, מנסים למנוע אינפלציה
הנובעת מהדפסת כסף נוסח גרמניה שבין שתי מלחמות העולם, נוסח מדינות רבות אחרות
שהיו במלחמה, ונוסח ישראל בשנות ה – 80' של המאה ה – 20'.
אלא, כפי שהודה פרידמן בעצמו והוא לא היה איזה מרקסיסט, שמאלן ועוכר
קפיטליזם – אם כל העולם היה עובר לביטקוין, היינו בצרה דפלציונית. כסף הוא מכשיר
כלכלי ולא תורה מרבנים או תורה של נוסחה מתמטית-ביטקוינית.
הביטקוין הוא, על אמת, תכנית חסכון לעניים. פעם ממשלת ישראל דאגה לזה. היא
הנפיקה תכנית חסכון לעניים בביטוח ממשלתי. אלא שכמו בהרבה דברים אחרים גם כאן
הממשלה מתנערת מאחריותה והכלכלה הפכה לנחלת הבנקים וחברות הביטוח הגדולות שעושים בנו כרצונם בעמלות, דמי ניהול ושאר מילים גבוהות
שמסתירות עושק.
יש סכנה שתכנית החסכון הזו לעניים לא תיצלח. בנק ישראל מזהיר מסכנות נוספות. הכישלון כתכנית חסכון לעניים יתברר
אם וכאשר יהיו רבים שיאמינו בביטקוין. כמו
שרבבות האמינו בזמנו בפקעות של צבעונים. מחירן תפח, המחיר התופח משך עוד "משקיעים"
עד שיום אחד מישהו שאל: "מדוע מחיר פקעת של פרח הוא 100 דולר?" ואז הכל התמוטט.
אולי בקרוב אראל מרגלית ייקח את העניין ברצינות ואכן ינפיק ביטנוד עם אג"ח צמוד. אז תהיה תחרות לביטקוין. ואם
זו תהפוך למוסכמה יהיו הרבה מטבעות, כמו
הרבה מניות והבנקים ימצאו שיטה איך לקחת עמלה על סחר ביטנודים , ביטקוינים
ודומיהם.
29.9.2014
