במשרד האוצר יושב כלכלן ראשי, יואל נווה שמו. איש חרוץ שמדי שבוע מפרסם
דו"ח על המצב הכלכלי. מה קורה בכל שבוע שמצדיק חריצות שכזו? שום כלום, אבל פרט
לבלאי במקלדות אין בכך נזק של ממש, למעט לפעמים בגלל התוכן.
בראש הדו"ח יש "נושא במיקוד" והשבוע עוסק הדו"ח בחוב
הממשלתי. וכך שואל מר נווה "מה הוביל לירידה בחוב ממשלת ישראל בין השנים 2004
ו 2014?" והוא נותן תשובה מפורטת
המשתרעת על שלושה עמודים.
לכל אורכם אין מילה אחת על היקפו של החוב. לא זה של 2004 ולא זה של 2014. לפיכך
פנה העיתונאי החרוץ לנתוני בנק ישראל וגילה כי ב – 2004 היה החוב הממשלתי 514
מיליארד שקל ועוד כמה גרושים. ולפני שנה"
ירד" החוב ל – 720 מיליארד
שקל ועוד כמה גרושים.
אז החוב עלה או ירד?
כל זה רלוונטי היום לקראת בחינת הבגרות במתמטיקה. מן הסתם ישאלו שם על
פונקציות ומתי הן עולות או יורדות. לתלמיד הנבוך מוצע כאן לכתוב מה שהוא חושב
כתשובה נכונה, ולציין בכוכבית (*) כי יש לפרש את המילה עולה/יורד על פי משנתו של
הכלכלן הראשי של משרד האוצר.
כמו כן זה רלוונטי למי שתושבי מדינת ישראל המקבל טלפון מפקיד הבנק המבקש
לומר משהו על החוב של התושב לבנק. בתשובה יאמר התושב (בעל החוב) לפקיד כי לפי
נוסחת הכלכלן הראשי החוב ירד, אז שיבלבל את המוח למישהו אחר.
