22 במאי 2015

למה בוגי



אפשר לחשוב על שתי אפשרויות עיקריות: האחת, האיש טיפש מהמעלה הראשונה ואולי גם זו סיבה שהוא שר בממשלה. השנייה, לא בהכרח סותרת את הראשונה, שמשהו אחר מסתתר מאחורי התרגיל. התרגיל שבו מדובר הוא  ה"פיילוט" להסעות נפרדות של עובדים פלסטינים השבים לבתיהם בתום יום עבודה בישראל.
היו שטענו שהיזם והמבצע, משה (בוגי) יעלון, הוא סתם בוק שלא חשב על ההשלכות של מהלך כזה. אחרים טענו שנחשף פרצופו האמיתי כאיש ימין שגזענות (האידיאולוגיה) ואפרטהייד (כלי הביצוע) הם חוקו. יש החושבים כי הטעות היא בעיתוי. לא עושים כדבר הזה ביום ששרת החוץ האירופית מבקרת בארץ הקודש. עוד יומיים, וזה היה עובר בשלום. ויש, כמו גדעון סער, שמסבירים שלא צריך את התרגיל כי הוא מביא נזק מדיני. כלומר, בתרגום חופשי, הרעיון הוא נכון לגופה של מטרה. אבל בגלל הצביעות העולמית עדיף להתכופף.


השקרים מנומקים

יעלון מתעקש שהעניין נחוץ. כל מדינה מנהלת רישום של הנכנסים והיוצאים מתחומה, הסביר. וזה נכון. אז איך זה שהרישום הוא רק של פלסטינים? מתנחל בעפרה שעובר את הגבול לטריטוריה שאינה ישראלית – לא נרשם בצאתו ובכניסתו. אז למה רק הם? וגם, מה הבעיה שפלסטיני ייכנס ממעבר אחד וייצא ממעבר שני. בדיוק כמו ישראלי שנכנס ללונדון מהית'רו ויוצא מלוטון – מה שקורה לרבים מנוסעי אל על. מה, המחשב במעבר אחד לא מכיר את המחשב במעבר השני?

ואף מתנחל לא היה צריך להמתין דקה אם ישראל היתה מציידת כל פלסטיני בעל רישיון עבודה בכרטיס זיהוי מגנטי/ביומטרי עם מסוף בדיקה בכל אוטובוס. וכך אפילו התירוץ שהמתנחלים  היקרים צריכים, חס ושלום, להתעכב דקה בגבול – אפילו זה נופל.

אז אם זה כל כך פשוט, אז למה להסתבך? כי ברור, אפילו לגדעון סער, כי מדרעק שכזה אי אפשר היה לצאת ללא חבטות.

אנטי בנט

מכאן שתי האפשרויות דלעיל. אפשר והוא טיפש מופלג. ומכיוון שבכלל האוכלוסייה יש כמה כאלה, אין סיבה שאחד מהם לא יישב בממשלת ישראל המייצגת את העם.

אבל אפשר לחשוב גם על עוד אפשרות. משהו פוליטי עסיסי. כאשר מסתכלים על נוהגי ההצבעה במקומותינו מגלים עד מהרה שמעט מאוד משתנה. ליכוד, הבית היהודי וישראל ביתנו ביחד לא שונים היום בהרבה ממה שהיו לפני שנה. העבודה ולפיד ומרצ –  אותו סיפור. לכן קל להגיע למסקנה שמה שחשוב בפוליטיקה זה לא לנצח את הצד השני, אלא לנצח את הצד שלך. ממילא הימין המתון – המחנה הציוני (העבודה) ויש עתיד של לפיד – אינם מתחרים רציניים לימין הקשוח.

הבה נחשוב על האפשרות הבאה: בבחירות האחרונות לכנסת היה הליכוד משיג 8 מנדטים והבית היהודי – 30. איזו ממשלה היתה לנו? אותה קואליציה רק עם חילופי תפקידים כאשר גלעד ארדן היה שר חינוך ונפתלי בנט ראש ממשלה.

את זה הבין היטב ראש הממשלה ערב הבחירות. נאום האוטובוסים (השקרי) של נתניהו בא לגייס את מחנה הימין להצביע ליכוד ולא בנט. וזה עבד נהדר, מבחינתו. ראה יעלון כי טוב והחליט כי עתידו הפוליטי הוא בחיסול כל מי מהימין  שיבקש להתחרות בו, בעתיד, כאשר יבקש לרשת את נתניהו.

אז הרעיון של יעלון היה לירות בבנט ובמפלגתו. אבל, כמו באימרה "כשחוטבים עצים נופלים שבבים", הדרך לחסל את בנט עוברת דרך טרטור פלסטינים מלווה בגזענות האידיאולוגית של הימין. מחיר זול להשגת המטרה.