בהודעה של משרד החינוך הטון הוא
נייטרלי: "שיעור הזכאים לבגרות מתוך קבוצת הלומדים: 65.5%. שיעור הזכאים
לבגרות מתוך קבוצת הגיל: 52.7%" מה
זה אומר? קשה לדעת. ולכן יש גם כותרת משנה: "במהלך 5 השנים האחרונות חלה עליה
מצטברת בשיעור הזכאים לבגרות. בקרב הלומדים: עליה של 7.7%. בקרב קבוצת
הגיל: עליה של 6.6%" .
עכשיו התמונה
נראית מובנת יותר: בחמש השנים האחרונות יש שיפור. ואם זה כל כך טוב, אז מה
רע? שכחו לכתוב בכותרת מה קרה בשנה
האחרונה. האם משהו לא טוב קרה? והאם משרד החינוך יעז למנוע מידע שלילי מכותרת המידע
שהוא מנפיק?
חוקר החינוך, נחום בלס ממרכז טאוב, פחות נייטרלי
ממשרד החינוך והרבה פחות נלהב ממה שקורה. מתחילים עם המושגים: שיעור הזכאים לבגרות
מקרב הלומדים הוא אחוז בני הנוער שמקבלים תעודת בגרות מתוך כלל הלומדים בכתה י"ב. ואילו שיעור הזכאים לבגרות מכלל קבוצת הגיל הוא
אחוז בעלי תעודת הבגרות בקרב כל בני
ה- 18 - אלה שלומדים ואלה שאינם לומדים. ובגדול: כמחצית בני 18 מקבלים תעודת בגרות ורק
שני שלישים מתלמידי כיתות י"ב מקבלים תעודה.
וגם זה אופטימי מדי. ההבדל בין שני
המספרים כולל שתי קבוצות של בני נוער. האחת, אלה שכלל לא נמצאים בבתי ספר. למשל
חלק גדול מהחרדים היהודים לא מעוניינים בתעודת בגרות ולכן לא הולכים ללמוד. כמו גם נערות ונערים בירושלים המזרחית. אבל הסיפור הכבד יותר הוא בקבוצת
הנושרים. אם יש נשירה מבתי הספר, אזי כאשר
מסתכלים על אותם שני שלישים שלמדו והשיגו תעודה – ראוי לתהות מה קרה לנופלים?
ובמיוחד: איך נפלו? מכיוון שאשתקד נשרו
כנראה 24 אלף תלמידים – יכול להיות שיש כאן סיפור.
כך עושים מניפולציה
איזה? בלס מעלה השערות: "האחת היא
שבתי הספר פועלים ל"סינון" וסילוק תלמידים שסיכוייהם להצליח בבחינות
הבגרות נמוכים, על מנת להעלות את שיעורי הזכאות של בית הספר. התופעה השנייה הקשורה
לראשונה, היא "סינון עצמי" של התלמידים החלשים, המגיעים אולי מהר מדי,
למסקנה שלא כדאי להתאמץ, כי תעודת הבגרות שהם עשויים לקבל לא מבטיחה להם את אפשרות
קידומם העתידי."
שתי ההשערות מביאות למסקנה אחת: בתי
הספר הפכו למכונות להצלחה במבחני בגרות. חסל סדר לימוד לשם לימוד. חסל סדר לימוד
להרחבת השכלה. חסל סדר סקרנות. בתי הספר ו"השיטה" לדרג בתי ספר לפי
ציוני בגרות ממקדים אותם במבחני הבגרות ובתוצאותיהם. בין זה לבין חינוך אין בהכרח
קשר.
בין בגרות וכסף
למי שבכל זאת סבור שמה שחשוב בחינוך זו תעודת הבגרות מראה בלאס את
הדרך באמצעות הדרוזים. הדרוזים הם הקבוצה היחידה הזוכה במלואה להעדפה תקציבית
באמצעות כסף ויום לימודים ארוך. מתברר שיש קשר בין תעודת בגרות לכסף. שיעורי
ההצלחה של הדרוזים הם המרשימים ביותר לפחות בקצב השיפור שלהם על פני שנים. מה
שמלמד, בעיקר, עד כמה הערבים הישראלים ובמיוחד הבדואים מופלים לרעה.
שר החינוך, נפתלי בנט, אמר כי "
המשימה הראשונה שלנו היא להגדיל את אחוז הזכאים לבגרות". הנה כי כן שר החינוך
בדעה שבתי הספר צריכים להיות בתי חרושת לתעודות. ולא היא: כדאי שהאוניברסיטאות
יבטלו את בחירת התלמידים על פי ציוני הבגרות. כך יש סיכוי שבבתי הספר ילמדו משהו
במקום לזרוק תלמידים כדי להשיג ציון ממוצע טוב יותר.
