אריה דרעי ומפלגתו דרשו וקיבלו מראש
הממשלה התחייבות לבטל את מס ערך מוסף על מוצרי יסוד. כלכלנים חלוקים האם ביטולי
מע"מ על מוצרים אכן מסייעת להוזלתם לצרכן. אבל היא פשוטה לביצוע – בין שהיא
מועילה ובין שלא.
אלא ששר האוצר, משה כחלון, התנגד.
ונתניהו מכבד הסכמים כמו שהוא מאמין להסכמים עליהם חתומה איראן. וכך נרקחה פשרה
ולפיה תהיה הפחתה במחירי החשמל, המים והתחבורה הציבורית לארבעת העשירונים התחתונים
בסולם ההכנסה. הנה לנו סובסידיה לנצרך – פאר מדינת הרווחה מהזן הימני.
גם מי שמאמין בסובסידיה כזאת נדרש לשאול האם אפשר להפעילה באופן מעשי. כי אולי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה
יכולה לנקוב בהכנסה שממנה ומטה נמצאים אותם נצרכים – 40% מתושבי המדינה. אבל איך
יודעים הפקידים הממונים על החשמל, המים והתחבורה במי מדובר?
הבירוקרטיה
ובכן, לשאלה הזו יש תשובה פשוטה מאוד:
הם לא. ישנה אפשרות שמינהל הכנסות המדינה במשרד האוצר יוכל להנפיק תעודת נצרך
לאותם 40% מהתושבים על בסיס
הכנסתם מלפני ארבע שנים. וגם זה בלי הכנסות שהיו להם מהשכרת דירה, מריבית ומשוק ההון. אבל תעודת נצרך אקטואלית? אין בנמצא ולא תהיה כי אף
אחד לא יודע, ולא יכול לדעת מה ההכנסה של מישהו במדינה הזו בזמן אמיתי.
אז מה יהיה על התכנית שהגו רבותינו
נתניהו, דרעי וכחלון? סביר מאוד שלא תהיה. בוודאי שלא תהיה במתכונת המוצעת. יש
היום רק מקור מידע על תת קבוצה נצרכת אחת: מקבלי קיצבאות ביטוח לאומי הזכאים להשלמת
הכנסה. אלא שזו, שגם היום מקבלת הנחה במחיר החשמל למשל, לא מגיעה לכדי חצי עשירון.
אם את שייכת למעמד הבינוני נמוך עם הכנסה משפחתית של פחות מ – 8000 שקל לחודש, אין
סיכוי שמישהו יידע עליך ויזכה אותך.
אבל זו המכשלה הקטנה. הרי הממשלה מסוגלת
להודיע כי מי שיש לו פחות מאותם 8,000 יגיש בקשה. היא, אגב, עשתה כן פעם ושליש
מהזכאים לא הגיעו למימוש.
מה המכשלה הגדולה?
ניקח את משה עם הכנסה
של 7999 ואת מוסא עם הכנסה של 8000. משה זכאי, מוסא לא. משה הולך למשרד הנצרכים
ומקבל תעודה שנותנת לו הנחה בתחבורה ציבורית ששוויה – לפי כמות הנסיעות – 100 שקל
לחודש. עתה התהפך מצבם האמיתי של משה ומוסא. משה הוא עתה בעל הכנסה אפקטיבית של
8099 ואילו מוסא נשאר עם 8,000. כעת משה
משרך דרכו שוב למשרד הנצרכים ומקבל הנחה במחיר החשמל ששוויה 200 שקל לחודש ועוד
הנחה במחיר המים שוויה 80 שקל לחודש. ובסך הכל משה מגיע להכנסה אפקטיבית של 8379.
מוסא, שלא זכאי, נשאר עם השמיניה שלו.
וכך בהליך בירוקרטי שבא להיטיב עם
נצרכים דפקה שיטת נתניהו-כחלון-דרעי קבוצה לא קטנה של מי שנמצאים בשולי ההכנסה
המזכה בהטבות. ומה שהכי חשוב בפרשה הזו הוא שלטריק הבירוקרטי הזה אין כל פתרון.
ויש כשל נוסף: ככל שאותו נצרך הנמצא
זכאי ישתמש ביותר חשמל ומים כך המדינה תצ'פר אותו יותר. נצרך חסכן – יאכל אותה
בהשוואה לנצרך בזבזן. וגם לשטיק הזה אין פתרון בירוקרטי אפשרי.
שלא לדבר על כך שדרעי הרי ישתולל אם
הומו בודד עם 7,999 יקבל הטבות ואילו זוג עם 10 ילדים והכנסה של 8,000 יקבל קדחת.
יהיה שמח.
(פורסם ב"ידיעות אחרונות" ב - 11.8.2015)
