עכשיו משנכנסנו לעונת התקציב מתברר כי ממשלת ישראל היתה נדיבה למדי. לא
למי שנזקק למערכת הבריאות. ולא למי
שחינוך ראוי להם. היעד המועדף על ממשלת ישראל, כל ממשלות ישראל לדורותיהן, הוא
הקרן הקיימת לישראל.
לכאורה "מוסד לאומי" שפועל למען הציבור. אלא שהמוסד עסוק הרבה
בצ'יפור בכיריו – עסקני הליכוד ומפלגת העבודה. מהבחינה הכספית, ראשי הקק"ל הם
ראשי ממשלה. אך בניגוד לממשלה – בקק"ל יש שניים. שעסוקים – לא מדברים על זה הרבה – בשריפת יערות. כן, את אותם "יערות
הקק"ל" המפוארים שכולנו נהנים למנגל בהן.
מאיפה הכסף?
הדעה הרווחת היא שמשהוקמה המדינה הקרן הקיימת עסוקה בנטיעת ותחזוקת אותם
יערות. והא ראייה – שולחנות הפיקניק המנקדים כל פינה ביער. אלא שזה הכסף הקטן.
הכסף הגדול הולך ל"התיישבות" זה שם קוד לכסף המיועד ליהודים בלבד. לא
תתפסו את הקק"ל בונה פארק בסחנין. וזה, מגעיל ככל שזה נשמע, היה איכשהו עובר
את מפלס הגזענות המותרת אילו הכסף היה בא מתרומות של יהודים. נניח כמו שהוואקף
משקיע כספי תרומות למען תושבים מוסלמים. גם זו לא מציאה גדולה בחברה רב דתית כמו
ישראל. אבל אפשר היה לחיות עם זה.
אלא שזה ממש לא כך. הכסף הגדול של הקק"ל בא ממשלם המסים הישראלי בשתי דרכים שהועלו עתה על הכתב במסגרת תקציב
2015-16. ראשית, יש פטור ממס. למה גוף ענקי שכזה פטור ממס? ככה. וזה, איך לא –
יימשך. אם את, גברת ישראלי, תקני דירה לילד שלך – תשלמי מס בריבוע לפי תכנית המס
הכחלונית. אבל הקק"ל? לא במדינתנו. היה והווה פטור ממס. ומה שעוד מעניין
בפטור הזה הוא שעלותו לא כתובה בספר הפטורים שמפרסמת הממשלה מדי שנה. למה? ככה.
מאיפה הקרקע?
שנית, הממשלה עסוקה זה שנים בהשבחת הקרקעות ש"בבעלות
הקק"ל". למה המרכאות? כי רוב רובן של הקרקעות האלה הן קרקעות שהמדינה
"מכרה" לקק"ל ולא אדמות שהקק"ל לכאורה קנתה מערבים. מדוע שוב מרכאות?
כי, והדברים נחשפו בידי ח"כ יוחנן באדר (גח"ל בראשות מנחם בגין), זו היתה עיסקה שבה נמכרו
קרקעות בזיל הזול – כדי למנוע דרישה של
בעליהן הערבים להחזר או לפיצוי.
המדינה, מאז אותה עיסקה קלוקלת, עסוקה בהשבחת הקרקעות האלה. הקק"ל
מוכרת מהן לקבלנים במחירים גבוהים. כל כספי התמורה נכנסים לקופת הקק"ל,
וכאמור מס אין.
עתה, עקב מצוקה כספית, מבקשת המדינה מיליארד שקל לשנה מהקק"ל. ונשב
ונראה איך תתבצע החקיקה הזו. אבל כך או כך שריפת היערות תימשך.
הזנחת היערות
כי יש משהו מאוד בולט בפעילות הקק"ל באותם יערות: הזנחה שעתה ראוי
לכנותה בתוארה הנכון – פושעת. כי הקק"ל, משיקולים פוליטיים מובהקים של ראשיה,
מעדיפה לשים את רווחיה שלא בתחזוקה ושימור היערות. וכך, גם אחרי השריפה הגדולה
בהרי ירושלים לפני שנה, ושנתיים- ובעצם מתי לא – אין תחזוקה. הקק"ל, חשוב
לציין, גוזמת את אותם עצים שנשרפו. אבל דואגת שרוב השבבים יישארו. וכך אם מישהו
מצית, או סתם מזניח מנגל בוער – הקק"ל מאפשרת שריפת ענק. כי בקק"ל לא
מנקים יערות משבבים וגזמים. אין "קווי אש" נקיים. יש הזנחה פושעת.
הממשלה, בתרגילים עקומים, מבקשת עתה לקחת נתח מכספי הקק"ל. וטוב שכך.
אבל היא נמנעת, והדברים נכתבים כמה פעמים בדברי ההסבר, מלגעת במה שהקק"ל
עושה. ליתר דיוק באותן שריפות שכבאי המדינה – לא כבאי הקק"ל – צריכים להילחם
בהן.
