8 באוגוסט 2015

מדינת יש"ע


הרבה ביקורת הוטחה בהצעה. קמה אישה ומציעה להקים בית משפט שבו יבוררו ענייני מקרקעין בשטחים– והמדינה כמרקחה. כלומר השמאל העצבני שכידוע שולט כאן בעניינים.
מה לא אמרו עליה? שההצעה נגועה באפרטהייד גזעני. שההצעה סותרת את הדין הבינלאומי ולפיכך מימושה יביא עלינו את מועצת הביטחון של האו"ם ושאר מרעין אנטישמיים. והיו קיצונים שמאליים שנברו ומצאו שהרעיון כלל לא מקורי וכי בפולין, תחת הכיבוש הגרמני הקימו משהו דומה.

איילת שקד, שרת משפטים.

ככל שיש ממש בטיעונים, בהצעתה להקים בית משפט לברור סכסוכי מקרקעין ביהודה, שומרון ומן הסתם עזה גם – יש מקום לראות היבטים נוספים. כי השלכות הרוחב יותר מעניינות מבית המשפט שיוקם או לא בבירת חבל יהודה.

העניין הראשון הוא הרכב השופטים שישבו בדין. לא מתקבל על הדעת שנביא שופט מהולנד שיפסוק בסכסוך מקרקעין בין שני תושבי רעננה. נכון? לכן מתבקש שהשופטים צריך שיהיו תושבי המקום. כאלה שהקרקע לא זרה להם. כאלה, כמו השופט נעם סולברג, שאמנם יש לו רקע הולנדי אבל בעיקר הוא תושב אלון שבות בחבל עציון שבהרי יהודה.

איפה זה "השטחים"?

העניין השני הוא הטריטוריה. בואו בגיאוגרפיה: איפה הם ה"שטחים" שלגביהם יפסוק בית המשפט בבית אל. אחד הדברים היותר עקביים בפוליטיקה הישראלית הוא סירובה של הממשלה, בעצם כל הממשלות מ – 1967 ואילך, לקבוע את גבולות ה"שטחים". אז אם, לצורך הקמת בית המשפט שלה, יתנדבו איילת שקד וחבריה לממשלה וייקבעו את גבולות ה"שטחים" נוכל להסיק מהכן הזה את הלאו: איפה מתחילה ואיפה נגמרת מדינת ישראל. לא מדובר במעשיה קטנה של בית המשפט למקרקעין בבית אל. השמאלנים, שכאמור הם השולטים האמיתים כאן, אמורים לשמוח. ככל שתרחיב שקד את גבולות ה"שטחים" שבהם יפסוק בית המשפט החדש – כך תקטן מדינת ישראל. ומי יודע? אולי שקד תחזיר אותנו לגבולות 67'.

זו, כך יוצא, השפעת רוחב אחת. יש עוד. למה רק בית משפט למקרקעין ב"שטחים"? למה לא, למשל, גם מס הכנסה ייעודי ל"שטחים"? מדוע תושב אריאל צריך להתדיין בשומת המס שלו עם איזה פקיד במשרד השומה בנתניה? ומע"מ "שטחים"- למה לקפח אותו.

תקציב "השטחים"

וכאשר חושבים על זה עולה התהייה למה רק דיונים משפטיים על מקרקעין או שומות מס. מדוע שפקידי הגבייה של המסים ב"שטחים" לא יפקידו את מה שהם גובים  בקופת ה"שטחים" – זו שאמורה לממן את בתי המשפט למקרקעין. וכך מיודענו נעם סולברג יוכל להבטיח כי המסים שהוא משלם כיום למימון איזה בית ספר "דמוקרטי" של ילדי בוחרי מפלגת העבודה ברעננה, יוקדשו לרווחתם של תושבי יש"ע. מה יותר הגיוני מזה: שתושבי ה"שטחים" יממנו במיסיהם את הרשויות הציבוריות הפועלות שם. וכך, סוף סוף, נסתום את הפה לשמאלנים הטוענים שישראל היא שמממנת את המתנחלים – שטות מוחלטת, כידוע.

ואפשר להגדיל ולהשביח: יוכלו תושבי ה"שטחים" אפילו להרחיב ולהעמיק בהטבות המס הראויות להיותם תושבים באזור ספר. ולא יצטרכו לשרך דרכם לכנסת בירושלים ולבקש נדבות מיסויות שכל כך חיוניות למימון בתי המשפט למקרקעין.

שלוש מדינות לשני עמים

וכך, בסופו של הליך, ימות גם הרעיון של שתי מדינות לשני עמים. יהיו 3 מדינות לשני עמים: פלסטין (מה שיישאר מ"השטחים" בגדה המערבית ששקד לא תיקח וקצת מעזה של החמאס), ישראל (בגבולות ששקד תחליט שהם לא "שטחים") ומדינת יש"ע.
 1:2 לטובתנו.

(פורסם ב"ידיעות אחרונות" ב – 4.8.2015)