העושקים בע"מ



השיח הכלכלי במקומותינו מתנהל בשתי זירות. האחת - הממשלה והכנסת שם עסוקים בחלוקת השלל, כלומר הכסף הציבורי. בין אם בתקציבים ובין אם בהטבות מס, שאת כולן וללא יוצא מהכלל, היה מקום לבטל. כך נעשה  בשבוע שעבר עם התקציב וימשיכו עם מחלת הטבות המס בימים הקרובים.

זו טיבה של פוליטיקה מגזרית. במדינות אירופה המערבית והצפונית הפוליטיקאים מדברים בשם טובת הכלל. אצלנו הורידו מזמן את המסכות. "תגיד לי אם אתה חבר שלי – ואני אסדר לך תקציב או הטבה". ובכדי לכסות את ערוות ההטבה המגזרית שופכים כסף ללא הכרה וללא גבול על "מערכת הביטחון". כי זה מה שנשאר ל"עם הספר" – צבא, משטרה, מוסד ושב"כ – הגופים המעצבים את זהותנו הקולקטיבית.
שתפו:

קוו וואדיס KaDeWe?



נניח, משהו דמיוני, שמחר קמה בעזה מדינת חמאס. החמאס הוא אירגון טרור כי כך הגדרנו אותו. הוא שואף להרוס את ישראל ואת רומא ואת היהודים ואת הנוצרים. חמאס, מסביר המסביר, זה דאעש במסווה.  והמסווה, אם יודעים לחפש נכון, לא מסתיר את האמת.
מה אנחנו אמורים לעשות עם מדינת חמאס? הדבר אולי הכי מפתיע זה שאנחנו, ישראלים גאים ופטריוטים, לא מחסלים אותה. והיו לנו הזדמנויות כש"הם התחילו", כמאמר הילדים, ב"עמוד ענן", "צוק איתן" ועוד כמה מבצעים קטנים יותר.
שתפו:

סלקציה לא חינוכית


המשפחה מתגוררת בעיר גדולה. להורים ילד שאמור בשנה הבאה לעבור לחטיבת הביניים. בעיר יש כמה בתי ספר. שניים, דומים זה לזה, במרחק לא גדול מביתם ורק נתון אחד מבדיל ביניהם. במבחנים הכלל ארציים בבית ספר אחד הציון הממוצע היה 85 ובשני - רק 75.
המשפחה מתלבטת באיזה בית ספר לבחור. מה ההחלטה הכי נבונה שהם יכולים לקבל?
שתפו:

החיים באפס



מעניין שאף אחד לא שם לב. המומחים לענייני כלכלה סתמו ולא פירשו. והתקשורת, שאמורה לחפש חידושים והמצאות, הצניעה את המידע החשוב הזה. הנה הוא, על כן, לתועלת הציבור: מדד המחירים לצרכן עלה בחודש שעבר בעשירית (0.1%) האחוז! בראבו עלינו שסוף סוף נבלמה הגלישה מטה במחירים. חידוש מפליג לעומת החודשים האחרונים שבהם נרשמת ירידת מדד איטית. ולמי שתוהה במה בדיוק מדובר הנה התשובה: הממשלה שמה לעצמה יעד לאינפלציה של מינימום אחוז לשנה ומקסימום של שלושה. היא מפספסת, ובגדול. והנה מופיע לנו מדד חודש אוקטובר שאולי מסמן על תפנית – ובכל זאת – שתיקה.
שתפו:

בין הגז לגבינה



חידון בישראליות: מה היא הפחמימה שהעניים - כלומר  20% ממשקי הבית עם ההכנסה הכי נמוכה  - צורכים הכי הרבה ממנה?

 א. אורז   ב. לחם אחיד   ג. פיתה   ד. סוכר.

ברשימה הזו קל להגיע לפחמימה הכי פחות נצרכת על ידי כלל העניים וכלל הצרכנים גם יחד: לחם אחיד. לכן ממשלת ישראל מטילה פיקוח על מחיר המוצר הזה. לעומת זאת על הפחמימה הכי אהובה – הפיתה – אין כלל פיקוח במחיר.
שתפו:

BDS נגד "הארץ"


ברור שהם אנטישמיים. עובדה, הן איילת שקד והן בנימין נתניהו ואפילו בוז'י הרצוג אומרים ואמרו את זה בפה מלא. מול כזאת קואליציה איך זה יכול להיות אחרת?
BDS הוא התארגנות לחרם על ישראל. החרם כולל הכל: כלכלה, פוליטיקה, תרבות, אקדמיה. הישראלי הממוצע לא באמת חש את זה, למעט אמן או זמר שמחרים את ישראל. מי שעושים עסקים עם אירופה המערבית מרגישים את זה מעט יותר. אקדמאיים, בינתיים, סופגים את רוב האש.
שתפו:

כשהמבקר מבבל"ת


כך סיכם את הדברים מבקר המדינה: אם היו מפטרים 2,500 מעובדי חברת חשמל היו נחסכים כך וכך מיליארדים של שקלים ורומז שיהיה אפשר להוריד את מחיר החשמל לצרכן.
בשיטה הזו אם היו מפטרים חצי מהצבא – בערך 60% מהג'ובניקים – אפשר היה לחסוך מיליארדים ולהוריד את המע"מ ל – 10%.
ואילו היו חברות התקשורת מפטרות מחצית מעובדיהן אפשר היה להפחית את תעריפי התקשורת ב – 40%. ואם היינו זורקים מהארץ את כל העובדים התאילנדים בחקלאות מחיר העגבנייה היה יורד לשקל לקילו.
שתפו:

החלל הפוליטי


מה הסיבה שמצביעי הליכוד – הנהנים העיקריים ממדינת הרווחה – ממשיכים להצביע עבור הימין שפועל למעשה לחיסול הרווחה הציבורית?
כך שואל פרופ' דני גוטווין בפרק המסיים של סדרת הטלוויזיה "מגש הכסף" (ששודרה בערוץ 8 ומצויה ב VOD  של הוט). ואם יש שאלה מכרעת בפוליטיקה הכלכלית של המדינה הזו – זו השאלה. ואין פלא שמי ששואל אותה הוא לא כלכלן מקצועי נוסח גיא רולניק וד"ר ירון זליכה – גיבורי שני הפרקים הראשונים בסדרה שמתמודדים  – ובהצלחה – עם הבוקי סריקי הרגיל של כלכלה.

שתפו: