17 בנובמבר 2015

החיים באפס



מעניין שאף אחד לא שם לב. המומחים לענייני כלכלה סתמו ולא פירשו. והתקשורת, שאמורה לחפש חידושים והמצאות, הצניעה את המידע החשוב הזה. הנה הוא, על כן, לתועלת הציבור: מדד המחירים לצרכן עלה בחודש שעבר בעשירית (0.1%) האחוז! בראבו עלינו שסוף סוף נבלמה הגלישה מטה במחירים. חידוש מפליג לעומת החודשים האחרונים שבהם נרשמת ירידת מדד איטית. ולמי שתוהה במה בדיוק מדובר הנה התשובה: הממשלה שמה לעצמה יעד לאינפלציה של מינימום אחוז לשנה ומקסימום של שלושה. היא מפספסת, ובגדול. והנה מופיע לנו מדד חודש אוקטובר שאולי מסמן על תפנית – ובכל זאת – שתיקה.

זה כשלעצמו לא מעניין מספיק. אז הנה הפואנטה: עליית מדד המחירים לחודש שעבר באה על אף שהממשלה הפחיתה את המע"מ באחוז אחד שלם – וגרמה לעצמה גירעון נוסף של כמה מיליארדים טובים. וכל זה, כלומר הפחתת המע"מ, נועדה להוריד את "יוקר המחיה". והנה מתברר שהמע"מ יורד והמחיה בכל זאת מתייקרת. יש פה מי שחושב עדיין שאנחנו לא עם סגולה? ושלא השתכנע שמשה כחלון, שר אוצר, הוא ממש שפינוזה חדש ושבנימין נתניהו שותפו להודעה הדרמטית על הורדת המע"מ מיום 3.9.2015, הוא הוא לפחות מילטון פרידמן במהדורה חדשה?

מחזירים עודפי מסים

גם הרה"ג כחלון שמר על צניעות תקשורתית בכל הקשור להישג המדהים הזה. וראש הממשלה לא כינס עיתונאים להודעה שתסביר את פשר התופעה. אבל זה קרה וקורה. חשוב לזכור כי נתניהו וכחלון הסבירו לציבור כי הורדת המע"מ נובעת גם מרצונם "להחזיר לציבור עודפי מסים שנצברו בקופת המדינה". מעבר לשקר (קופת המדינה היתה והווה בגירעון) אי ירידת המחירים מלמדת שהכסף אמנם הוחזר אבל לא לציבור הצרכנים אליהם התכוונו שני האישים אלא ליצרנים ולמשווקים.

מעבר להתחשבנות עם הרבנים הכלכליים עולה השאלה איך זה קורה. איך זה שמע"מ יורד והמחירים לא באמת יורדים.

ראשית על הקשר שבין מע"מ והמחירים. זו לא פעם ראשונה שמתברר שאין באמת קשר כזה. היו זמנים ששיעור המס הועלה – והמחירים לא זזו בהתאם – למעט מחירים של מוצרים בפיקוח. וזה קורה כי, בניגוד לדעה הרווחת, אין קשר של ממש בין מחיר לבין עלות המוצר לרבות עלות המס על המוצר. נכון, אם מחר יוטל מס של 100% על קמח מחיר הלחם יעלה. אבל אם המס על הקמח יעלה ב – 5% או יופחת בשיעור הזה ספק אם יקרה דבר. האלוהים של המחיר הוא, כמעט תמיד ולמעט במקרה של מונופול וקרטל, הביקוש.

כשהמחירים בפריזר

כלומר מחיר "מחזיק" כל עוד יש מי שמשלם. על עגבנייה בשלה ישלמו צרכני שוק מחנה יהודה מחיר גבוה ביום שישי בבוקר. ביום ראשון אותה עגבנייה מאבדת זמן מדף. ולכן מחירה כבר בשישי אחר הצהריים יורד פלאים.

ויש עניין נוסף. אנחנו חיים כבר כמה שנים באינפלציה אפס או בסביבות האפס. זו תופעה עולמית, ולא רק ישראלית. האפס קשוח על אף ניסיונות – בטריליונים של יחידות מטבע המזינים בועות נדל"ן ובורסה – להזיז את המחירים מעלה, בקצת. 

קשיחות האפס האינפלציוני היא התופעה הכלכלית הכי מדהימה של השנים האחרונות. יש לה השפעת לוואי די חמורה: הריבית הנמוכה הורסת את הפנסיה העתידית של רוב הציבור העובד. אך מה בדבר התופעה עצמה?

אחד ההסברים האפשריים לתופעה המוזרה-חדשה הזו היא בכוח הקנייה של הציבור. כוח הקנייה של 90% מהציבור בישראל ובהרבה מדינות מפותחות אחרות לא עולה. העשירון העליון אולי חוגג בהכנסה אבל הוא רק עשירית. זו טוב? זה רע? בכל מקרה זו המציאות שכחלון ונתניהו מתעלמים ממנה.