המשפחה מתגוררת בעיר גדולה. להורים ילד
שאמור בשנה הבאה לעבור לחטיבת הביניים. בעיר יש כמה בתי ספר. שניים, דומים זה לזה,
במרחק לא גדול מביתם ורק נתון אחד מבדיל ביניהם. במבחנים הכלל ארציים בבית ספר אחד
הציון הממוצע היה 85 ובשני - רק 75.
המשפחה מתלבטת באיזה בית ספר לבחור. מה
ההחלטה הכי נבונה שהם יכולים לקבל?
התשובה המתבקשת היא לבחור בבית הספר שבו
הציון הגבוה יותר. מן המפורסמות הוא שציונים הם מדד המשקף את רמת בתי הספר. יותר
מזה: יש מבחנים בינלאומיים ותמיד מדרגים את יכולות המדינה בהתאם לציונים במבחנים.
הדירוג של ישראל הוא נמוך, אבל המשפחה לא ממש מתעניינת בכלל המדינה אלא רק בבתי
הספר באזור שלה. ומבניהם את הסיכוי לציון הטוב לילד. כי הציון הוא הדובדבן שבקבלה
לאוניברסיטה ולהצלחה בחיים.
מנפלאות הציון הממוצע
ועדיין התשובה לשאלה קרובה יותר להטלת
מטבע מאשר לציון הממוצע. הציון הממוצע לא מתקרב למימוש ההבטחה שמצבו של ילד בבית
ספר שבו ממוצע גבוה, טוב יותר מאשר בבית ספר שבו ציון ממוצע נמוך. הממוצע נכשל
ככלי לניבוי רמת בית הספר.
ראו הדוגמה הבאה: לבית הספר מצטרף תלמיד
חדש שמקבל אפס בכל המבחנים. מה קורה לציון הממוצע? הוא יורד. מה קורה לשאר
התלמידים? שום כלום. במקרה שנוסף תלמיד חדש שמקבל 100 התוצאה דומה. הממוצע עולה
והציונים של התלמידים האחרים אינם משתנים.
את זה יודעים כל המעורבים בסוגיית הציונים
ודירוג בתי ספר, מה שלא מפריע להם להמשיך במסכת ההטעיות. וכך משרד החינוך מעודד
תחרות ומפרסם דירוגים בשם השקיפות כדי לסייע להורים לבחור בית ספר לילדם.
מה עושים בתי ספר לשיפור מצבם בדירוג
הכוזב? השיטה המקובלת היא תהליך סלקציה. מבחני כניסה, תצפיות, ראיונות, או כל
הדברים גם יחד. במסווה של בתי ספר "ייחודיים" או "על אזוריים"
מתנהל תהליך שבו בית ספר בוחר את תלמידיו.
איך מגיבים מורים
לא מכבר נדרש בית המשפט לעניין. הוא
אמנם פסק לטובת הורים שילדיהם נדחו בתהליך הסלקציה. אלא שהפסיקה התבססה על עניין
טכני – לבית הספר לא היה אישור ממשלתי– ולא על העניין העקרוני.
לסלקציה יש תכונה: היא גידול ממאיר. איך
יבחר בית ספר שממיין תלמידים לפי ציונים - את המורים? לפי הציונים שמקבלים תלמידי
המורה. ומהי הדרך הקלה למורה לשפר את הציון הממוצע של תלמידיו? הונאות.
המחקר העדכני
סטיבן לוויט הוא פרופסור לכלכלה באוניברסיטת
שיקגו ומחבר הספר פריקונומיקס שבו הוא תאר כמה בתי ספר בעירו שבהם מורים תוגמלו
כספית על פי הציון הממוצע של תלמידיהם. הספר חשף תרגילי הונאה של מורים. במחקר חדש
מצאו לוויט ושותפו כי 10% מהסטודנטים באוניברסיטאות למדעים מרמים במבחנים. המסקנה
מכמה מחקרים בתחום החינוך היא די חד משמעית: מי שמשתמש בציונים לתהליכי מיון מעודד
הונאות ולאו דווקא משפר יכולות. לעומת זאת מחקרים אחרים, ובעיקר של פרופסור ויקטור
לביא מהאוניברסיטה העברית, הראו שבכיתות מעורבות של תלמידים "טובים"
ו"פחות טובים" הטובים לא נפגעים ומצב הלא-טובים משתפר.
מחקר חדש אחר מצא כי ציונים של תלמידים במבחני
IQ ממשפחות
מבוססות, מוטים כלפי מעלה וכי לרוב מורים טועים בהערכת תלמידיהם.
כל זה לא יעצור את הסלקציה הנפוצה בבתי
ספר בעיקר דתיים ומתפרצת עתה לכל עבר בטענה, השקרית, של "עידוד
המצוינות".
(פורסם ב"ידיעות
אחרונות" ב – 17.11.2015)
