נניח, משהו דמיוני, שמחר קמה בעזה מדינת
חמאס. החמאס הוא אירגון טרור כי כך הגדרנו אותו. הוא שואף להרוס את ישראל ואת רומא
ואת היהודים ואת הנוצרים. חמאס, מסביר המסביר, זה דאעש במסווה. והמסווה, אם יודעים לחפש נכון, לא מסתיר את
האמת.
מה אנחנו אמורים לעשות עם מדינת חמאס?
הדבר אולי הכי מפתיע זה שאנחנו, ישראלים גאים ופטריוטים, לא מחסלים אותה. והיו לנו
הזדמנויות כש"הם התחילו", כמאמר הילדים, ב"עמוד ענן",
"צוק איתן" ועוד כמה מבצעים קטנים יותר.
אז אנחנו הומניים מול הברברים שבאים
לכלותנו. אך מה בדבר חרם על מדינת חמאס? למה, למשל, לא מפסיקים למכור להם חשמל
ומים? ולמה נותנים להם להשתמש בשקלים יהודיים כשרים? ולמה ולמה ולמה?
יש לישראלי המצוי, במיוחד הפוליטי, יכולת
השתלחות משוכללת. וכך מצאנו בסוף השבוע
קורבן נהדר – כלבו קה-דה-ווה שבברלין שהודיע – ולאחר מכן התנצל - כי לא ימכור
מוצרים מההתנחלויות עד שיסומנו ככאלה בהתאם להנחיה של האיחוד האירופי.
הם, המנוולים, פועלים נגד ישראל. ובכך
מסייעים, איך לא – לטרור של חמאס. ומה אנחנו עושים נגד הטרור של חמאס? יש אצלנו,
ב"מערכת הביטחון" אף המברכים על שלטון החמאס שהוא הרבה פחות קיצוני מדעאש
שחולייתו העזתית לפעמים משגרת רקטה.
מתנחלים וטרוריסטים
ההשוואה בין סימון מוצרים וסימון
טרוריסטים נראית מופרכת? ואכן ההשוואה מוזרה. אלמלא הפה הגדול שלנו, כלומר של
ממשלתנו.
מה לא עשינו לחסל את האיום האיראני?
הושקעו כמה מילארדים בהכנות צבאיות. ראש הממשלה נאם תחת כל עץ רענן. הסברנו שזה
ממש בנפשנו. אבל לעשות? לא קרה כלום. מילא שלא פוצצנו להם את הצורה. אבל אפילו חרם
על מי שמסייע לאיראן לא מתקבל על דעת ממשלתנו. יש בצנרת חרם שישראל תטיל על מרצדס
ונסטלה (אסם) ויוניליוור (תלמה) עת יימכרו בקרוב מכל טוב תוצרתם לאויב הגדול?
יין גמלא ויין כרמל מזרחי
לא יהיה חרם ולא ציפורים. אנחנו נפטפט
עצמנו לדעת, נרגיש כקורבן אבל לא נעשה משהו רציני. הפתרון שלנו לכל מצוקה הוא
לגרום ייסורי מצפון לידידנו בעולם מהנשיא אובמה ועד לקנצלרית מרקל.
עם שקרים כתבלין. סיפור מוצרי
ההתנחלויות לא התחיל השנה. כבר כמעט עשור שמשלמים מכס על יין גמלא כשהוא נכנס
לגרמניה ולכל מדינה באיחוד האירופי, בעוד יינות כרמל מזרחי וברקן נכנסים ללא מכס. איך זה שישראל הבליגה כל השנים על האפליה בין
יין גמלא ליין ברקן שמיוצר עתה בקיבוץ חולדה?
והכי מעניין בסיפור הקה-דה-ווה הזה שהיה
זה בנימין נתניהו, כשר אוצר, שסייע בסידור הלכאורה עקום הזה. אלא שאז הסתפקו
האירופים בגביית המס. עתה הם דורשים שגם נכתוב את האמת – המוסכמת על נתניהו
וממשלתו – כי הגולן והיו"ש אינם ישראל.
הגולן חלק מישראל?
מוסכמת על ממשלת ישראל?
בוודאי
ובוודאי כי היא, בניגוד להסכמי הסחר הבינלאומיים, מסבסדת את יין גמלא בסכום המכס
המושת עליו ולא מסבסדת אף מוצר ישראלי דומה. הסבסוד הזה, קטן ככל שיהיה, הוא ההכוחה שהגולן - בעיני ממשלת ישראל - אינו חלק ממדינת ישראל. כי לישראל אסור לסבסד יצוא של תוצרתה.
הנה לנו, על כן, מסכת שקרים ותרגילים
סביב מוצרי התנחלויות. אבל שחנות בברלין מרימה את המסך וחושפת את השקר – היא
אנטישמית. כמו בענייני מדינת החמאס – אנחנו מאוהבים בשקרים שלנו.
כי מה שחשוב באמת לממשלת ישראל זה לא מה
קורה באמת בשטח. מה שחשוב זו מראית העין. שנים שיש מכס על מוצרי ההתנחלויות אבל
העין לא רואה. שנים שיש מדינת חמאס – וממשלת ישראל משלימה עם המציאות אך מלהגת
עצמה לדעת ומסיתה כנגד כל מי שלא בדעתה העקומה.
