7 בנובמבר 2015

כשהמבקר מבבל"ת


כך סיכם את הדברים מבקר המדינה: אם היו מפטרים 2,500 מעובדי חברת חשמל היו נחסכים כך וכך מיליארדים של שקלים ורומז שיהיה אפשר להוריד את מחיר החשמל לצרכן.
בשיטה הזו אם היו מפטרים חצי מהצבא – בערך 60% מהג'ובניקים – אפשר היה לחסוך מיליארדים ולהוריד את המע"מ ל – 10%.
ואילו היו חברות התקשורת מפטרות מחצית מעובדיהן אפשר היה להפחית את תעריפי התקשורת ב – 40%. ואם היינו זורקים מהארץ את כל העובדים התאילנדים בחקלאות מחיר העגבנייה היה יורד לשקל לקילו.


ואם היינו נועזים על אמת ומפטרים את כולם – המחירים של הכל היו על הרצפה וסוף סוף אפשר היה לחיות בארץ הזו.
כלומר אפשר היה לחיות בתנאי רעב כי בהעדר כוח קניה אין קניה. ובהעדר תאילנדים אין עגבנייה וכך הלאה.

הבה נחזור למפוטרי חברת חשמל ולמחיר החשמל. האם מבקר המדינה יודע על מה הוא כותב? ובכן הוא מבין בחשמל כמו שנתניהו מבין בהיטלר – ככה בערך ועם הרבה טעויות.

איך נקבע מחיר החשמל?

כאשר חוקקו את החוק להקמת רשות החשמל היה ויכוח בשאלה האם אותה רשות – זו הקובעת את מחיר החשמל – צריכה להתאים את מחיר החשמל לעלויות חברת חשמל. או שזכותה של הרשות לקחת בחשבון שיקולים נוספים. למשל? שמרכיב השכר בחשמל לא יהיה תלוי בשכר עובדי חברת חשמל אלא – נניח – בשכר הממוצע.

לפני כמה שנים הודיעה רשות החשמל שהיא עוברת לקביעת מחיר החשמל על בסיס "נורמטיבי". מה זה אומר? שלא כל כך מעניין אותה מה עושים בחברת חשמל. שאם חברת חשמל קונה דלק ביוקר – המחיר לא יותאם בהכרח. ואם היא משלמת תוספת שכר -  זבש"ה. ואם היא משלמת ריבית גבוהה על הלוואות – מחיר החשמל לא זז אלא בריבית מקובלת. וכך הלאה.

כשמבקר המדינה מחפש כותרת

מה כל זה אומר? שאם יפטרו 2,500 מעובדי חברת חשמל, ואם יורידו את שכרם של כל הנותרים ב – 20% מחיר החשמל לא בהכרח יורד. מאחר ולחברת חשמל יש חוב של כ – 75 מיליארד שקל סביר שמחיר החשמל לא יופחת משמעותית גם אם וכאשר יפוטרו/יקוצצו כל עובדיה. אם מגלגלים את החוב של חברת חשמל לצרכניה אז כל ישראלי כולל ילדים חייב 1,000 שקל בגין חשמל. זה לא הולך ברגל להפחתת מחיר החשמל.
האם מבקר המדינה לא יודע את זה? יודע. אבל פופוליזם זול וכותרת תקשורתית הוא אוהב יותר מלדייק בעובדות.

בלוף התחרות

מילת הקסם המחשמלת היא שוב "רפורמה". וכך, בפעם המי יודע כמה, מבלבלים לנו את המוח במילים יפות ושקריות. כל הרפורמות המדוברות לא ישנו עובדה חשמלית אחת: לכל בית מגיע קו חשמל אחד. גם כשיש יצרן אחד או כשיהיו מאה יצרני חשמל. גם כך וגם כך יהיה קו אחד. מי שישלוט על הקו הזה – זה מונופול על אמת – והוא זה שמחזיק את השאלטר. לכן תחרות בחשמל היא מילה שקרית. יש אצלנו רשות חשמל – גוף ציבורי שבנימין נתניהו ויובל שטייניץ מבקשים לחסלו – והיא זו שקובעת את מחיר החשמל.

 לא, את המחיר לא קובעת חברת חשמל על עלויותיה המנופחות שיותר מכל מעידות על ניהול כושל. בעשור האחרון פרשו מחברת חשמל אלפי עובדים. מי הכריח את מנהליה לשכור עוד ועוד במקומם? ומי מינה את המנהלים המחורבנים האלה?

 נכון – הממשלה.


(פורסם ב"ידיעות אחרונות" ב - 3.11.2015)