10 בנובמבר 2015

BDS נגד "הארץ"


ברור שהם אנטישמיים. עובדה, הן איילת שקד והן בנימין נתניהו ואפילו בוז'י הרצוג אומרים ואמרו את זה בפה מלא. מול כזאת קואליציה איך זה יכול להיות אחרת?
BDS הוא התארגנות לחרם על ישראל. החרם כולל הכל: כלכלה, פוליטיקה, תרבות, אקדמיה. הישראלי הממוצע לא באמת חש את זה, למעט אמן או זמר שמחרים את ישראל. מי שעושים עסקים עם אירופה המערבית מרגישים את זה מעט יותר. אקדמאיים, בינתיים, סופגים את רוב האש.


במה מידת האנטישמיות של BDS  חריגה בהשוואה למדד האנטישמיות בהונגריה? באנטישמיותמטר שלי דווקא ההונגרים גבוהים בסקאלה. שם אומרים בגלוי ובפה מלא את מה שנתניהו-שקד-הרצוג טוענים שמסתתר מאחורי הפוליטיקה של BDS.

האם כמה אוונגליסטים אמריקאים – תומכי הליכוד והבית היהודי – וחובבי מלחמת גוג ומגוג הם תומכי ישראל? אצלם בסוף, אחרי שהיהודים הורגים את המוסלמים, מה קורה? שלישיית מופלאי האנטישמיות – נתניהו, שקד והרצוג - מחזיקים בחברים שהם אנטישמיים מופלגים. אבל מה? הם שונאי ערבים וחובבי התנחלויות – אז סולחים להם.

פרופסור סיני ופרופסור ישראלי

באקדמיה הסיפור הרבה יותר רציני. שם יש מעט תומכים גלויים בחרם על ישראל, ויש רבים שמרגישים רע. מה פתאום הם בקו האש? מדוע פרופסור לכלכלה מתעב קפיטליזם נוסח נתניהו-הרצוג ואומר כך בפה מלא – מגורש מכנס שעוסק בעוולות הקפיטליזם בגלזגו, סקוטלנד?

זה לא חדש. גם בעת שהעולם הפוליטי הטיל חרם על דרום אפריקה בימי האפרטהייד היו אנשים, מתנגדים להפרדה הגזעית, ש"אכלו אותה". במה המצב אז שונה מהמצב היום?

הטענה החזקה ביותר שאני מכיר נגד BDS היא הסלקציה הפוליטית. כל מה שאומרים שם על ישראל, הפרת זכויות אדם, כיבוש ושאר התנכלויות למי שאינם יהודים דתיים – נכון. הוא נכון גם על מה שרוסיה עשתה בצ'צ'ניה ובקרים ובחלקים של אוקראינה. וזה נכון בריבוע למה שסין מעוללת למקצת מאזרחיה שנולדו בתלם אתני שונה מרוב הסינים. אלא ש BDS מתעב רק את הפרת זכויות האדם על ידי ישראל. הרוסים, הסינים וכל מיני אחרים? לא מעניין כרגע. או בכלל.

כלומר לפרופסור לכלכלה רוסי מתעב קפיטליזם נוסח פוטין אין אחריות על מה שממשלת רוסיה עושה. לישראלי – ועוד איך.

זו, לדעתי, גם הסיבה שקל להאשים את ההתארגנות הזו באנטישמיות. ספק אם בית המשפט הצרפתי, שאסר על תעמולה לחרם על ישראל, היה נוהג כך  אם החרם היה מקיף עוד כמה מדינות שמתנהגות בצורה מנוולת.
האם יש דרך שבה אקדמאיים ישראלים יכולים להציב אלטרנטיבה לחרם הטוטאלי? האם יש דרך שישראלים אחרים יכולים להציב חלופה?

אחריות ממשלתית

יש.

להטיל חרם נגד ממשלת ישראל. לא הממשלה במובנה המשפטי אלא הממשלה במובנה האישי. חרם על כל אחד משרי הממשלה. מי שחושב שהממשלה הזו מובילה אותנו לאבדון צריך להכות באלה שעושים את המלאכה האובדנית הזו.

בכנס "הארץ" לשלום שיתקיים ביום חמישי השבוע הוזמנו שני שרים  לשאת דברים. עיתון "הארץ" רוצה לתת פתחון פה לימין? מכובד וראוי. אבל במקום יריב לוין שיזמינו את ח"כ אורן חזן ובמקום זאב אלקין שיזמינו את בצלאל סמוטריץ' ושידברו על השלום שלהם. המכון לדמוקרטיה עורך כנס כלכלי שנתי? אף פרופסור לא משתף פעולה איתם אם מזמינים לכנס את שר האוצר וראש הממשלה (כפי שנעשה בעבר).

ששרי הממשלה ישלמו מחיר אישי עבור מעשיהם/מעלליהם. ואם בני ציפר, עיתונאי "הארץ", מזמין לביתו את הזוג נתניהו (כפי שעשה) כל אדם הגון מדיר עצמו מהאירוע אליו הוזמן.

ששרי הממשלה יהיו מוקצים/מוחרמים מחמת מיאוס. ומי שלא מחרים את ממשלת ישראל - מצדיק חרם עליו ושכמותו.