23 באפריל 2016

אובססיה חשמלית



ושוב, בפעם המי-יודע-כמה הממשלה פותחת במו"מ עם ועד עובדי חברת חשמל לביצוע "רפורמה" שתכליתה....?

שאלה טובה.

לרוב, בעצם תמיד, כאשר מילת הקסם – רפורמה – מופלצת בקול גדול ההסבר הוא בצורך בהתייעלות שסופה הפחתת מחיר המוצר או השרות לצרכן.


 היה מעניין, לא מכבר, לקרוא ראיון עם רעיה שטראוס (ממשפחת תאגיד המזון) שלראשונה כפרה בתבונה של מאבק ב"יוקר המחייה" כעניין בלעדי. מחיר העגבנייה אינו רק בעל חשיבות לאוכלי סלט אלא גם מקור הכנסה למגדל העגבנייה. ולכן, כך שטראוס, אם חשוב שיהיו עגבניות יש לאפשר לחקלאים להתפרנס מזה, ובכבוד – באמצעות מחיר טוב ליצרן.

אבל מי נגד הורדת מחיר החשמל? הרי ברור שיצרני החשמל, במקרה הזה עובדי חברת חשמל, משתכרים יפה.  טוב, זה לא ממש נכון. בממוצע השכר בחברת חשמל גבוה. אבל יש אלפים ששכרם לא משהו לצד אותם אלפים ששכרם הוא משהו משהו. בכל מקרה שכר העובדים לא מושפע ממחיר החשמל ואף לא מרווחיות חברת חשמל.

לפיכך הדילמה שהציבה שטראוס לא רלוונטית למקרה הזה. אז מי  בכל זאת מתנגד להורדת מחיר החשמל? אפילו תומכי ה"רפורמה" כבר הפסיקו מזמן לדבר על הורדת מחיר החשמל כיעד. הנה, בקצרה, איך אין קשר בין ה"רפורמה" למחיר.

תפריט החשמל

בהשוואות בינלאומיות של יצרני חשמל חברת חשמל הישראלית נראית לא טוב. בעיקר רואים את זה בפרמטר אחד: מספר העובדים ליחידת תפוקה. הנה, על כן, הרקע לטענה כי ה"רפורמה" תביא לייעול, לחסכון בעובדים ובסוף להפחתה במחיר החשמל.
אלא שזה, בהקשר של ה"רפורמה" המוצעת, קשקוש אחד גדול.

את חברת חשמל אפשר לחלק לארבעה חלקים:

א.   ייצור החשמל בתחנות הכוח.
ב.    הולכת החשמל מתחנות הכוח לאזורי החלוקה.
ג.     חלוקת החשמל לצרכנים.
ד.    ניהול מערכת החשמל.

אתחיל מהסוף. ניהול המערכת הוא החלק הזניח בפעילות חברת חשמל. אפשר להשאיר אותו כפי שהוא. אפשר להוציא אותו (כמתוכנן ב"רפורמה"). זה לא ממש חשוב. הכלל הניהולי ברור ומופעל: המנהל "קונה" חשמל מתחנות הכוח על פי יעילותן השוטפת שזה, בגדול, לפי צריכת הדלק שבו משתמשת כל תחנה.

אמשיך עם ההתחלה. על חברת חשמל נעשו לא מעט "מחקרים". יש הרבה עניינים במחלוקת בין הבודקים השונים – תלוי מי משלם להם. אבל בעניין אחד הייתה וישנה הסכמה גורפת: תחום הייצור – הפעלת תחנות כוח – הוא יעיל יחסית. מה זאת אומרת? זה די פשוט לייצר חשמל. קונים מנוע, מחברים אליו צינור דלק או קיטור, מניעים והופ, יש חשמל.

משאירים את המונופול

ואת זה עושים בחברת חשמל בצורה טובה, לפחות בהשוואות הבינלאומיות. ולכן אם ימכרו כמה תחנות כוח ל"יזמים" פרטיים או יבזרו אותם כחברות בנות או אחיות זה ממש לא יחסוך הרבה. גם אם אדם פרטי שיקנה את תחנת חגית יעסיק פחות עובדים וישלם להם שכר מינימום – הוא עדיין ירצה לשלם למנהלים הון עתק ולהרוויח הרבה בעצמו ולהחזיר את ההלוואה שלקח לצורך הרכישה (הוא לא יהיה הפראייר שישקיע מכספו בהקמת תחנת כוח). כלומר תהיה כאן הסטת כסף שספק אם תוזיל את החשמל.

איפה הבעיה של חברת חשמל?

 בהולכה ובחלוקה. אתה מבקש ומשלם עבור החלפת פקק כדי להגדיל את הזרם מ – 25 ל – 40 אמפר. זו עבודה של אדם אחד לשתי דקות. במקום זה מופיעים אצלך שני עובדים עם טנדר ענק ומסתובבים אצלך שעה. פה קבור הכלב הייעולי.

אלא שכל "הרפורמה" המוצעת מתמקדת דווקא בתחום הייצור ואילו תחומי ההולכה והחלוקה יישארו מונופול. למה? כי אף אחד לא מעלה על דעתו שכל בעל תחנת כוח יתחבר בעצמו ללקוחות שלו. כל יצרן "יתעלק" על הרשת הקיימת – כך זה נעשה גם בעולם. בדיוק כפי שזה קורה היום.

הנה לכם חוכמת הממשלה: את התחום הלא יעיל היא משאירה בעינו. ואת התחום היעיל היא רוצה להפריט.

מה שלא יזיז את המחיר מסיבה אחת חשובה.

הסיבה היא שלצד שיקול המחיר יש גם שיקול גיוון האנרגיה. היום זה די קל לקנות מנוע חדיש שיפעל על גז טבעי וייצר חשמל זול. מנקודת ראות הפרט זה מעולה ואפילו זול יותר מהמחיר הנוכחי. אבל אם המערכת כולה רוצה להיות פחות תלויה בגז (נניח מחשש שהצינור שמביא גז ידלוף או יופצץ) היא נדרשת לחלופות שכרגע הן יקרות: פחם ואולי אף מזוט (תזקיק של נפט). מי ישלם עבור זה? היזם הפרטי שקונה מנוע ומתחבר לגז זול? לא בקפיטליזם החזירי של השילוש הקדוש שטייניץ-כחלון-נתניהו.

איך סוחטים את נתניהו

ולבסוף ראוי לשנן: גם בחברת חשמל הלא יעילה שלנו עלות העבודה היא לכל היותר 15% מעלות החשמל. רוב העלות מקורה במחיר הדלק. כיום מונופול החשמל הוא העומד מול מונופול הדלק. ברגע שעשרה "יצרנים" קטנים יעמדו מול מונופול הגז – יקרה בדיוק מה שקרה כאשר הממונה על ההגבלים העסקיים אסר על הוט ויס להתחרות על סדרות טלוויזיה מיובאות. מחירן עלה וכך גם מחיר המנוי החודשי.

ואחרי כל זה עוד משהו לתזכורת: את מחיר החשמל לא קובעת חברת חשמל......

אז למה הטיפשים חוזרים ל"רפורמה" נטולת כל תכלית, אפילו במובן הצרכני הפשוט?
כי הם שבויים בדת ה"תחרות" גם כאשר, כמו בייצור חשמל ומים, זה בכלל בלתי אפשרי.

ולבסוף יש כאן היבט פוליטי משעשע. שוב, בפעם המי-יודע-כמה יתברר כי לוועד עובדי חברת חשמל יהיה זכות וטו. אין כמו המו"מים המטופשים האלה כדי להאדיר את כוחו של הוועד שמוכיח כי יש לנו ממשלה סחיטה למהדרין.