26 ביולי 2016

היה מחיר?



כמה עולה קילו מלפפונים? אפשר להניח כי כל אדם, למעט כלכלן המרחף בענני התיאוריה, יודע שזו שאלה חסרת פשר. אין דבר כזה "מלפפון" או "עגבניה". יש סוגים שונים של עגבניות ולכל סוג יש מחיר משלו. וגם המחירים של כל סוג לא זהים ואפילו לא דומים. מחיר פה ומחיר שם לא תמיד מכירים זה את זה.
אלא שאותו כלכלן שקוע בתיאוריה, לומד  משהו אחר לחלוטין. יש "ביקוש" ויש "הצע" וכאשר גברת ביקוש פוגשת באדון הצע נולד מחיר – הלא הוא מחיר המלפפון. וכך, לדעת מורי הכלכלה, יש מלפפון ויש לו מחיר. עובדה.


עובדה?

ובכן, כן. בחודש שעבר, דיווחה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס), כי מחיר קילו מלפפון היה 5.07 שקלים. האם היה כזה מחיר באמת? סביר מאוד שלא. מחיר המלפפון מתנודד. גם בין החנויות וגם בין הימים. בשווקי החקלאים, בצהרי שישי, במחיר של קילו מהסופר תקבלו חצי ארגז. ומביני מלפפון יודעים שהמוצר ממש אינו אחיד. אין דין השמנמן הגדול כדין הרזה והקטן.

האם הלמ"ס משקרת?

על זה כבר נאמר שהפער בין סטטיסטיקה ושקר הוא לעיתים מזערי. הלמ"ס עושה ממוצעים. מחברים את המלפפון מיום שישי עם זה מיום שלישי. את זה מאופקים לזה מבקה אל גרביה – ועושים ממוצע. האם הממוצע קיים בשטח? הוא קיים בעיקר בלוחות הלמ"ס.
עד כאן הכל ידוע והכלכלנים מתעלמים. השאלה היא מה ממדי התופעה. האם יש פער מתמשך ועקבי בין מלפפון א' למלפפון ב'? והכי חשוב: האם יש פער בין מלפפון א' בתל אביב למלפפון א' בנהריה? ואם יש – מה הפער ולמה הוא חשוב.

גרג קפלן מאוניברסיטת שיקגו וסם שולהופר-וול מהפדרל רזרב בנק הלכו לבדוק. כדי לא לסבך עניינים הם עשו את התרגיל הבא: הם בדקו מחירי מוצרים שיש להם ברקוד זהה. נכון, זה חלקי. כל ענפי השירותים – ביקור אצל רופא, תשלום לבית ספר – נטולי ברקוד. ובהכללה – כשני שלישים מסל המוצרים והשירותים של משקי הבית נטולי ברקוד. אבל שליש בהחלט קיים, נושם ובועט. בועט במה? במוסכמה הכלכלית.

המחיר וההכנסה

הרעיון שלהם היה לבדוק את האינפלציה שבה חיים משקי בית באמצעות מחירי מוצרים שיש להם ברקוד. ברור שיש הבדל בין מה שצורכים משקי בית עניים לבין מה שצורכים משקי בית עם הכנסה בינונית. אבל רק עשירית מהפער בין משקי הבית נובעת מהבדלי מוצרים (מעדיפי עגבניות שרי על פני עגבניות עגולות). 90% מפער הצריכה נובע מהבדלי מחירים של אותו מוצר בדיוק.

הסך הכל מעניין. הפער במחירים בין משקי בית (על אותו סל מוצרים במדויק) הוא 6-9%. 

הממוצע והשוליים

נחבר עתה בין שני הסיפורים. כפי שקורה אצלנו לאחרונה מדד המחירים לצרכן – אותו ממוצע מפורסם – הוא אפס. לפי ממצאי המחקר יש משקי בית שחיים עם עלית מחירים  של 5% ויש משקי בית שחיים עם מחירים יורדים. הממוצע – כאמור יצור שלא קיים בהכרח – חי באפס אינפלציה. אבל כמה קל לטבוע בנהר שעומקו הממוצע חצי מטר?
מי חי במחירים עולים ומי חי במחירים יורדים? החוקרים התקשו בזיהוי מדויק. הם הרי בדקו פערי מחירים  ולאו דווקא עניינים חברתיים אחרים. ובכל זאת הם מצאו פער בין מי שהכנסתם מתחת ל 20,000 דולר לשנה לבין מי שהכנסתם מעל 100,000 דולר לשנה. 

ניחשתם נכון: העשירים שילמו פחות.