מעטים, אפילו בבריטניה, שמו לב לניסוח. בוריס
ג'ונסון, ממנהיגי קבוצת חברי הפרלמנט השמרנים שתמכו ביציאה מהאיחוד האירופי, אמר כי "בריטניה תפרוש מבלי להפעיל את סעיף
50".
סעיף 50 לאמנה, עליה חתומות כל חברות
האיחוד, קובע איך לפרוש. מה שנדרש הוא מכתב מממשלת בריטניה או הודעה רשמית של ראש
ממשלתה בפורום ראשי ממשלות האיחוד על הפעלת הסעיף.
ראש הממשלה הנוכחי, דייוויד קמרון,
הודיע שהוא לא יוציא הודעה כזו כל עוד הוא ראש ממשלה. והוא יישאר ראש ממשלה עד
חודש אוקטובר. קמרון הוכיח שהוא צבוע קטן. הוא יזם את משאל העם, הפסיד, לא מתפטר מיד ולמעשה, אינו מכבד את תוצאות משאל העם ומודיע על הפעלת הסעיף.
הוא פשוט לא עושה כלום. זה הצבוע הקטן.
הצבוע הגדול הוא אותו בוריס ג'ונסון
(שיאיר לפיד מתהדר שהם חברים). המשפט המצוטט לעיל אומר למעשה כי גם מצדדי הפרישה לא יודיעו על הפעלת סעיף היציאה. ובלי הודעה –
אין יציאה.
אז מה יש? קשקוש.
האם האיחוד האירופי יכול לסלק את
בריטניה בהתחשב בתוצאות משאל העם? התשובה של כל המשפטנים היא שאין דבר כזה. כלומר
ג'ונסון מבבל"ת. מצד אחד אומר שתהיה יציאה, ומצד שני מודיע שמנוע היציאה לא
יופעל. כך נראה צבוע גדול.
אז מה יהיה?
המבחן יהיה בין נובמבר למארס. בנובמבר
מציגה הממשלה את תקציב השנה הבאה והוא מובא להצבעה בפרלמנט במארס של השנה הבאה. אם
הממשלה החדשה שתיבחר באוקטובר לא תפעיל את סעיף 50 המפורסם יכולים כמה עשרות חברי
פרלמנט מהמפלגה השמרנית להחליט להצביע נגד התקציב – דבר שמעולם לא קרה. אבל זו
הדרך היחידה שבה קבוצת תומכי היציאה יכולים להכריח את הממשלה לעשות את המתבקש
מתוצאות משאל העם.
בינתיים המהומה הפוליטית הגדולה היא
דווקא במפלגת האופוזיציה הגדולה – הלייבור. שם הצביעו רוב חברי סיעת המפלגה בפרלמנט להדיח את יו"ר המפלגה
– ג'רמי קורבין בעקבות תוצאות משאל העם. מכיוון שלא חברי הפרלמנט בחרו בו אלא כל
חברי המפלגה – המהלך הוא סמלי. אך הוא מציג מפלגה שטמטום הוא דגלה.
והכי משעשע הוא מה יעשו הסקוטים אם בכל זאת ממשלת בריטניה תודיע
על הפעלת סעיף 50. יו"ר המפלגה הלאומית הסקוטית, השולטת בפרלמנט באדינבורו,
הודיעה כי במקרה כזה ייערך בסקוטלנד משאל עם על פרישה מבריטניה. ומכיוון שיש לשער
כי האיחוד האירופי ייענה לבקשת קבלה שכזו רק אחרי פרישת אנגליה – בבריטניה לא יהיה רגע משעמם אחד בשנה הקרובה.
