אם הכל יתנהל
כשורה יש סיכוי שבשנה הבאה תשוב עטרת המס
ליושנה ומס רכוש יחזור בהיקף מרשים
במקומותינו. מה שהיה אבן יסוד במיסוי באמצע המאה שעברה איבד מאז מזוהרו. אך ככל שאפשר
לשפוט מהפרסומים עד כה, מדובר בברכה לבטלה.
מדוע ברכה?
מיסים ממלאים
כמה תפקידים. האחד הוא מימון ההוצאה הציבורית. השני הוא לעזור
לאזן כשלים בשוק הכלכלי והשלישי לחלק את הנטל של מימון ההוצאה הציבורית בין תושבי
המדינה. מערכת מס היא לעולם מערכת פרוצה. בעצם הימים האלה מתקיימים דיונים להרחיב
הנחות במס ליישובים יהודיים מעבר לקו הירוק מטעמי פיגועים (אבל, משום מה, לא
לירושלים). לעצמאיים מכירים בהוצאות לייצור הכנסה. לשכירים – לא. על הכנסה מעבודה
משלמים לפעמים מס של 50%. על הכנסה מריבית – לא יותר מ – 25%. למה? כי מיטיבי
הכנסה, בחסות חברי כנסת, סידרו לעצמם פרצות.
מס רכוש בא
לתפוס הכנסות שכרגיל נהנו מחורים ברשת המס. יש מדינות שבהן מוטל מס ירושה. מה זה?
זה מס על רכוש שעובר מדור לדור והמס בא לחלק את ההון מחדש. גם כאן, כמו במס הרכוש
המוצע, יש פרצות שרובן כאמור למען מיטיבי הכנסה אם כי הדיבור הרווח הוא שמדובר
בהנחות לעניים ולמעמד הביניים.
מדוע לבטלה?
מס הרכוש המוצע
יוטל על מי שבבעלותו כמה דירות. כמה? מהדירה השלישית ואילך. למה השלישית? כי משה
כחלון, שר אוצרנו, מצ'פר. את מי? כמובן שאת בעלי הדירה השנייה שהיא אצלו בגדר
חסכון חובה. וגם את מי שמתגוררים בדירה של 250 מ"ר ששוויה 15 מיליון. למה?
אולי כי הם חברים שלו ושל מרעיו לשלטון. וכך יש דין מס אחד לבעלי וילה אחת בסביון
בשווי 30 מיליון ולבעלי דירה בשווי 2 מיליון ביוקנעם. ככה זה אצל
"כולנו".
כדי לפאר ולרומם
את המס המוצע חישבו כלכלני האוצר את התקבולים הצפויים. מיליארד פה ומיליארד שם.
אבל, ועל אמת, הסיבה המרכזית למס המוצע אינה בכסף לקופה אלא הכישלון העיקרי של
כחלון.
כאילו קוטלים התייקרות הדירות
הוא נכשל בתחום
העיקרי שלקח על עצמו: דיור. כל התרגילים שעשה ל"הגדלת היצע" לא הזיזו את
האינפלציה הדירתית שממשיכה לגאות. מכרזי "מחיר למשתכן" הפכו לבדיחה. לשבחו
של כחלון ייאמר שאחרי שנה וחצי הוא תופס שכל ומבין שמה שמעלה את מחירי הדירות זה
הכסף הזול. הרעיון, שהמס המוצע אמור לסדר,
הוא שאם יהיה יקר להחזיק דירה – בעליה ימכרו, וכך יהיו יותר דירות זמינות לקניה.
מה עם השכירות שואלת ח"כ סתיו שפיר? נהרוג תחילה את הטורקי הזה, ננוח, וניפגש
אולי אחרי הבחירות.
אלא שאם הרעיון
הוא לבלום את יוקר ה"דירה להשקעה" הרי הדבר הכי נכון לעשותו הוא להטיל
מס כזה שהממשלה לא תגבה אגורה. מס שהוא כל כך גבוה שאנשים ירוצו למכור. ואם ימכרו
בתוך שנתיים – יקבלו החזר מלא בגין מס ששילמו.
לכן אלף, אלפיים
שקל לחודש הם מגוחכים. המס צריך להתחיל בגובה שכר דירה ממוצעת - נניח 4,000 שקל לחודש. הוא יחול על כל דירה
בארץ. מי שבבעלותו ובעלות משפחתו, כולל ילדים עד גיל ,25 רק דירה אחת שגודלה עד 150
מ"ר יהיה פטור. כל השאר יהיו חייבים לרבות תאגידים ותושבי חוץ. וכך יוצף השוק
בדירות למכירה.
(פורסם ב"ידיעות אחרונות" ב – 28.7.2016)
