לתיאודור
רוזוולט, נשיאה בעבר של ארה"ב, מיוחסת האמרה "תפוס אותו בביצים. השכל
והלב יבינו את הרמז". דונלד טראמפ, החבר של הבוס של נתניהו, הבהיר לא מכבר את
עמדתו באשר לטרור. בהתייחסו לארגון המדינה האיסלאמית אמר: "אני אפוצץ להם את הצורה. נפוצץ כל מטר
רבוע". ואילו הילרי קלינטון אמרה אשתקד שהגיעה העת
להגברת התקיפות האוויריות בסוריה ובעירק.
מן הסתם שני
המועמדים לנשיאות ארה"ב למדו לא רק מרוזוולט אלא גם מהניסיון הישראלי. אנחנו,
בערך אחת לשנתיים, מפוצצים לעזתים את הצורה. והמעניין הוא שהם, טמבלים, לא לומדים
את הלקח. בגדה המערבית המצב לא יותר מוצלח. כל פעם שרמת האלימות של ישראל עולה
(כן, כן, תמיד בתגובה ל...) שיעור התומכים באלימות בצד הפלסטיני עולה. גם הם
טמבלים לא קטנים.
אז זהו. לא רק
הערבים טמבלים ואפילו לא רק מוסלמים. כמה חוקרים פירסמו בימים אלה ממצאי מחקר על
יעילות המאבק ב"טרור" תוך התמקדות בעיקר בהפצצות מן האוויר שהוא הנשק
החביב על קלינטון, פוטין, אובמה ועל ממשלת ישראל. אלא שהחוקרים בדקו בקפדנות מה קרה בעבר הרחוק
ובמקום רחוק: וייטנאם.
בין עזה לסייגון
נעזוב לרגע את
העניין המוסרי. הפצצות, גם מהאוויר, אינן באמת "חכמות". ושיעור האזרחים
הנפגעים גדול. וכפי שטוענים אצלנו שהטרור פוגע ב"חפים מפשע" או בילדים
שמתחפשים לחיילים, גם אצלם נפגעים חפים מפשע. אבל, וזה מה שהחוקרים בודקים, זה
יעיל?
בוייטנאם, חשוב
להזכיר, יחסי הכוחות הצבאיים לא היו שונים מהותית מאשר יחסי הכוח שבין ישראל לפלסטין.
צפון וייטנאם אימנה וחימשה את הוייטקונג – הגרילה הקומוניסטית שפעלה נגד המשטר
הפרו אמריקאי בדרום וייטנאם, בערך ברמה שאיראן וקטאר וסעודיה תומכות באש"פ ובמיוחד בחמאס. האמריקאים הציבו את
צבאם בווייטנאם כדי להילחם למען המשטר שבו הם תמכו. וכך, נלחמו, פוצצו לווייטקונג
ת'צורה. הודיעו בקול גדול שניצחו, וברחו עם הזנב בין הרגלים. זו היתה התבוסה
הצבאית הגדולה ביותר של המעצמה מספר אחת.
נתניהו מסייע לחמאס?
החוקרים בדקו את
האפקטיביות של ההפצצות – המדיניות שאליה דחפו הפוליטיקאים בוושינגטון וזו שדוחפים
הפוליטיקאים בישראל. התוצאה הסופית הרי ידועה: האמריקאים התקפלו וברחו. אבל, וזה
הממצא החדש במחקר – ההפצצות היו גורם מרכזי בחיזוק......האויב.
הגידול במספר המתנדבים
לווייטקונג עלה בשיעור ניכר דווקא באזורים
שהופצצו (לעומת אזורים שלא הופצצו) ומיד אחרי הפצצות (לעומת תקופות רגועות).
ההפצצות ערערו דווקא את מערכת השלטון שלא יכלה לתפקד תחת אש. ילדים לא הלכו לבתי
ספר. שלטון החוק התערער. אספקת שירותים ציבוריים הצטמצמה. כל אלה החלישו את הממשל
שהאמריקאים תמכו בו.
ואם מישהו רואה
דמיון בין מה שהיה שם לבין מה שקרה בעירק,
בפלסטין ובסוריה בעשור האחרון מאז שמפוצצים להם ת'צורה – עושה כן על אחריותו.
התקווה החדשה
אבל לא פסה
התקווה: עתה יש סיכוי שבעימות הבא נכבוש את עזה. זה מה שאומרים שרי הביטחון
והחינוך. בדיוק כמו שהאמריקאים כבשו את וייטנאם, אפגניסטאן ועיראק. ובא לפצצות הגואל.
