חרם אפקטיבי

בזירה האקדמית הישראלית מתנהל ויכוח בשאלה שנראית אזוטרית: איזה כלי יעיל יותר כדי להשפיע על הממשלה לסיים את הכיבוש - האם עדיף החרם על ההתנחלויות או חרם על ישראל כולה. סביר להניח כי מדובר בוויכוח בשולי האקדמיה. רוב הפרופסורים שוללים חרם מכל סוג שהוא. בוודאי ששוללים את החרמות מי שתומכים במדיניות הימין-מרכז-מחנה ציוני הגורסת שהכיבוש ימשיך עד.....כנראה עדי עד. 

הממשלה, שכשלה במאבק נגד סימון תוצרת ההתנחלויות באיחוד האירופי, נלחמת בארגון BDS הפועל ברחבי העולם לחרם כולל על ישראל. ובעניין הזה האקדמאים בהשכלה הגבוהה הם החיילים בקרב. והסיבה היא שארגונים אקדמאים הם אלה המביעים נכונות לדון בחרם על מדינה כובשת – מנימוקים מוסריים שכרגיל אינם מאפיינים ארגונים אחרים.

וכך, ולא מכבר, התהדר פרופ' דני רבינוביץ מאוניברסיטת תל אביב, בכך שהוא וחבריו מנעו חרם על אנתרופולוגים ישראליים. אחת הדרכים לעשות כן היא להסיט את החרם המוצע נגד ישראלים לחרם נגד מתנחלים.

דרום אפריקה למשל

מבדיקה לא מעמיקה טרם נמצאו פרופסורים ישראלים התומכים בחרם על ההתנחלויות ויתמכו בהחרמת המורים המלמדים באוניברסיטת אריאל. יש מידה גדולה של צביעות בתומכי חרם על התנחלויות. לרוב זה חרם על מוצר בלבד. על המתנחל? ממש לא.

נניח לצבועים. מה יעיל יותר?

לישראלים המאמינים שהכיבוש מזיק לישראל ולקיומה נוח יותר להאשים את ההתנחלויות ולתמוך בחרם עליהן. גם אם הם ייסעו בכביש הבקעה, הם לא יקנו דלק בתחנה ישראלית שם. יש גם טענה, והיא מושמעת בידי הממשלה, כי החרם הטוטאלי על ישראל גובל באנטישמיות – ומערער את זכות קיומה של המדינה.

לעומתם יש הטוענים כי הבעיה אינה ההתנחלויות אלא הממשלה (ורוב האופוזיציה). בכל זאת צה"ל יושב בגדה וסוגר על עזה יותר מכל ההתנחלויות גם יחד. ולכן ישראל כולה אשמה בהמשך הכיבוש, ואין להפיל את התיק רק על ההתנחלויות. די דומה למה שנטען בזמנו כנגד משטר האפרטהייד בדרום אפריקה שהביא לחרם על המדינה כולה – ולא רק על הלבנים השולטים. ואכן החרם העולמי – שהחל למעשה בחרם ספורט על נבחרת הראגבי של דרום אפריקה – הפיל את המשטר הבזוי.

תהיה הדעה אשר תהיה עדיין נשארת שאלת היעילות. ויעילות זה הלחם של הכלכלן. עתה התפרסם מחקר שמאפשר לתת תשובה.

דנמרק למשל

בספטמבר 2005 פירסם העיתון הנפוץ בדנמרק תריסר איורים "פוגענים" של מוחמד – ממציא האיסלם. פוגעני במי? במוסלמים דתיים. אותם מוסלמים דתיים לא היו נוקפים אצבע על איור דומה של האפיפיור או משה היהודי. אבל מוחמד? ממש לא בא בחשבון. ללמדנו שצבועי הדתות אינם שונים מצבועים בכלל.

כך או כך התסיסה בקרב מוסלמים דתיים גברה ובסעודיה – מעוז דמוקרטי ידוע – הוטל חרם על סחורה מדנמרק. האיחוד האירופי, שבו דנמרק חברה, איים בפנייה לארגון הסחר הבינלאומי בדרישה לחרם נגדי על סעודיה. ברחבי מדינות מוסלמיות החלו אף פגיעות בשגרירויות של דנמרק. המחקר - Market Response to Firm-Specific Shocks: The Arab  Boycott of Danish Dairy Products by Alexis Antoniades &  Sofronis Clerides שטרם פורסם - בדק האם החרם הסעודי היה יעיל.

החוקרים התמקדו במוצרי חלב. מדוע? כי בהם היה לתעשייה הדנית נתח של 18% מהשוק. בעוד שבמוצרים אחרים הנתח היה זעיר. מהרגע שהוטל החרם נתח השוק ירד לאחוז אחד – מכה קשה לתעשיית הגבינות בדנמרק.

החרם נמשך 4 חודשים בלבד. אבל גם אחרי שהוסר, מצאו החוקרים, נתח השוק לא חזר לקדמותו. תעשיית הגבינות הדנית הגיעה אחרי שנים ל 8% - ירידה של 55% מנתח השוק שהיה לה ערב החרם.

ללמדנו כי החרם הצליח, לפחות מהזווית הכלכלית.

ללמדנו עוד, כך החוקרים, שחרם כלכלי יכול להיות אפקטיבי. אבל כדאי שהוא יהיה ממוקד. מה שלא היה ב"מחאה" של 2011 בתל אביב וכן היה בחרם על דנמרק ב – 2005.

שתפו: