נניח שאת או אתה
מכהנים כשר אוצר ומנכ"ל המשרד ממליץ לכם להטיל מס רכוש על דירה שלישית. אתם
מבקשים לקבל חוות דעת חיצונית. למי תפנו? לפרופסור למיסוי? לכלכלן שעושה תואר שני
בהיסטוריה כלכלית? לכלכלן זוטר שעובד בבנק איגוד?
ואם עברתם מתפקיד
המיניסטר לתפקיד מנכ"ל של חברה שמפתחת אפליקציה שמזהה אם צבע מכונית הוא
מקורי או משהו שרוסס אחרי תאונה. אתם מבקשים לדעת האם לאפליקציה יש
"שוק" הן לצרכנים והן לפרסומות. למי תפנו לקבל חוות דעת? לפרופסור
לשיווק? לפרופסור להנדסה? לסקר דעת קהל?
פרופסור אבי
שמחון שהיה יועצו הכלכלי של שר האוצר לשעבר, יובל שטייניץ, הוא עתה יועצו הכלכלי
של ראש הממשלה. האם בנימין נתניהו מקבל עצות טובות? האם שמחון יודע יותר בשאלה איך מס דירה שלישית ישפיע על שכר הדירה,
בהשוואה ללא מומחה – נניח סטודנט מהאוניברסיטה – שנתניהו היה בוחר באופן אקראי?
התשובה ברורה
לכאורה. כלכלה זה מדע. מדע דורש מומחיות ופרופסורים הם מומחים. אבי שמחון הוא
פרופסור ומכאן שהוא אמור לדעת איך ישפיע המס על הדירה השלישית .
שני פרופסורים
חברו למחקר שבדק מי חכם יותר: הפרופסור או ההדיוט. כלומר מי יודע לנבא נכון יותר
את התוצאה של מהלך כלכלי. להקשיב למומחה או להכות בו?
הממצאים משעשעים
החוקרים פנו לכ –
300 מומחים, כלומר פרופסורים, וביקשו תשובות לגבי התחזית שלהם לכמה אירועים. כמאתיים השיבו.
במקביל הם פנו לכמה מאות דוקטורנטים, תלמידי תואר שני, תלמידי תואר ראשון וסתם
אנשים שאיכשהו קשורים לתחומים שנסקרו. הכל כדי להשוות בין מה שלחש אבי שמחון על
אוזנו של של ביבי לבין מה שכתב פקיד נטול תואר בבנק כשנשאל על שינוי שכר הדירה
כתוצאה מהמס עליו החליטה הממשלה.
ואחרי רגעי המתח
האלה הנה הממצאים:
בממוצע קבוצת
הפרופסורים מצליחה לנבא טוב יותר מאשר קבוצת ההדיוטות והמומחים הפחותים. אבל אבי
שמחון, כלומר פרופסור יחיד כלשהו, לא
מצליח יותר מאשר ההדיוט המצוי. וככלל ממוצע של כמה משיבים מצליח לנבא טוב יותר מכל
פרופסור יחיד ב – 96% מהמקרים. מה שמלמד שנתניהו צריך לפטר את יועצו הכלכלי ולשלוח
מדי שבוע שאלון לחמישה פרופסורים לכלכלה בכל אוניברסיטה. כמובן, רק בתנאי שהוא
מתעניין בתשובה נכונה.
האם פרופסור מלא
טוב יותר מפרופסור זוטר? ממש לא. אם כבר – אז להפך. האם פרופסור למיסוי יודע להשיב
נכון יותר על שאלת המס מאשר פרופסור להיסטוריה של סחר בעגבניות? ממש לא. והאם
דוקטורנטים פחות מוצלחים מפרופסורים? ממש לא, אבל הם יותר זולים.
כאמור פרופסורים
(אבל רק כקבוצה) מוצלחים יותר מההדיוט. אבל ההדיוטות אינם אידיוטים. אם ראש הממשלה
מבקש לדעת האם המס על דירה שלישית יביא לעליית מדד, לעליית מחירי המניות של חברות
בנייה או לעליית מחירי אגרות חוב ממשלתיות? אם מבקשים את ההדיוטות לדרג נכון את
התוצאות בשלושת ה"שווקים" האלה – הם ממש לא אידיוטים. הם יצליחו לקבוע
את הסדר הנכון של ההשפעות היחסיות – בדיוק כמו הפרופסורים.
העילית
ובכן, מי הכי
טובים לפי המחקר האמריקאי?
ה"סופר-חזאים"
של מהלכים כלכליים הם ממוצע החמישון (20%) העליון של תלמידי כלכלה בכל הרמות ולא
של מורי הכלכלה. הם מצליחים יותר מהפרופסורים ב – 15%.
ועד כמה
הפרופסורים טועים ניתן ללמוד מהערכתם העצמית. החוקרים ביקשו מהם לדרג את עמיתיהם. ציטוטים של מחקרים הם הכלי המרכזי להערכת פרופסורים. אתה מצוטט? אתה
"שווה".
ובהתאם הפרופסורים פסקו כי ככל שהפרופסור מצוטט יותר – הוא יידע
יותר טוב לחזות פני עתיד.
ממש לא נכון.
