24 בספטמבר 2016

בין הבננה והסטייק



"בעתיד הלא רחוק לימודי הקודש ביהדות יהיו ללא סובסידיות ועל תלמידי הישיבות להיערך לכך" – כך אמר יועצו הכלכלי של ראש הממשלה, פרופ' אבי שמחון, לקראת פתיחת "שנת התורה".

נראה לכם?

רק תחשבו על המהומה שהיתה פורצת כאן אם האיש היה מעז. אפילו ח"כ יאיר לפיד, שבעבר התחזה לחילוני, לא אמר כדברים האלה. אפילו "מתעב חרדים" כמו האבא שלו, טומי לפיד, לא הגיע לנקודה כזו. אז מה תקף את שמחון? האם הוא איזה שמאלן מחופש ונסתר שבוחש בחצרו של האדמו"ר נתניהו?


שמחון כמובן לא אמר את הדברים האלה. תחליפו את המילים "לימודי קודש" במילה חקלאות ואת המילים "תלמידי ישיבה" במילה חקלאים ותקלעו בול לדברים שכן אמר היועץ ערב פתיחת השנה החקלאית החדשה.
ועל זה עברו כולם בשתיקה. ומי שמחפש ערב ראש השנה היהודי מה שמאפיין את השלטון הנוכחי הרי הוא בהיפוך הפירמידה. הדור של הורי שמחון חשב שהוא הופך את הפירמידה היהודית מלימוד תורה לאנשי יצירה (חקלאים). באו הבן שלו, ובעיקר הבוס של הבן, והפכו מחדש את הפירמידה. ואין אפילו מי שיבכה.

מי מקבל סובסידיות והגנות

אני לא מכיר את שמחון בכדי לדווח מה באמת הוא חושב על סובסידיות ללימודי תורה של יהודים. אולי, אי שם עמוק בנשמתו, הוא בדעה שזה לא תקין. אבל מה ההבדל?
התשובה היא שכלכלית אין הבדל. איפה יש הבדל? בפוליטיקה, כלומר בהשקפת העולם. הכלכלן המצוי, ושמחון הוא מורה דרדקים בתחום, הוא נגד סובסידיות. והוא נגד מכס. והוא בעד ש"כל אחד יסתדר בלי הגנה וסובסידיה". אבל את התבונה (ויש שיאמרו:  החינטרוש) הכלכלית הזו הוא מפעיל על חקלאות ועל חקלאים ולא על ישיבות ליהודים. אצלו, ואצל שכמותו, חקלאות זה ענף כלכלי. וככזה ראוי שיהיה נטול סובסידיה. אבל כשרות היא לא ענף כלכלי (מספר היהודים שעובדים בכשרות די דומה למספר היהודים שעובדים כחקלאים). ולכן חוק ביטול הסובסידיה לא אמור לחול על ענף כלכלי מרכזי – כשרות, רבנות וספיחיהם – המסובסדים ללא הכרה ונהנים מהגנה באמצעות שורה של חוקים – איסור יבוא בשר לא כשר (שווה למכס בשיעור אינסופי), איסור פתיחת עסקים בשבת, איסור הצגת חמץ בפסח – כדי שהשקפתם הפוליטית של העוסקים בביזנס הדת תחזיק.

 אבל ביזנס של גידול בננות? שייקבר, יימחק. מה רע בבננות מפנמה? שום דבר. ומה רע בסטייק מפנמה? שום דבר. אבל למה שמחון נטפל לבננה ולא לסטייק? כי ככה נראית פוליטיקה של צבועים.
במסווה של טענות כלכליות, לכאורה מכובדות, על מכסים וסובסידיות מסתירים אמירה ערכית על סדרי עדיפויות.

ככל העמים

ובכדי שלא נטעה: גם לגופה של כלכלה שמחון וממשלתו מבלבלים את המוח. אלא שכאן אנחנו נכנסים לפוליטיקה, אחרי שהסכמנו שיש סובסידיות בכל סעיף תקציבי של הממשלה. האם אנחנו רוצים שיהיו כאן בננות הן משיקולי עידוד שטחים ירוקים והן לאספקת מזון זמין? אם כן ראוי לשלם לאנשים לגדל צמחים. ואם האנשים שמגדלים צמחים גם מתפרנסים מזה, מה טוב.

ובעניין הזה לא אנחנו ממציאים את הגלגל. יתכבד הפרופסור ויודיע בזו הלשון: "ממשלת ישראל עומדת לבטל את הגנות המכס והסובסידיות לחקלאות ברגע שבו ממשלות ארצות הברית, סין, יפן והאיחוד האירופי יכריזו גם הן על מדיניות זהה משלהן".

ועד אז שפשוט יסתום את הפה.

(פורסם ב"ידיעות אחרונות" ב – 22.9.2016)