27 בספטמבר 2016

מיזמוז מס



כעת כאשר גם  נגידת בנק ישראל הצטרפה למחול "מס דירה שלישית" המסיבה בעיצומה. בתקשורת מדווחים על לחצים על חברי הכנסת להתנגד להצעת הממשלה. ואם ד"ר קרנית פלוג צודקת – והמס המוצע ייקר את שכר הדירה – לבעלי ההון יש עתה נציג בשלטון. פלוג חושבת שהיא מדברת כלכלה. אבל כל שומעיה  שומעים פוליטיקה.


פלוג הסבירה שיש "טרייד אוף" בין מחירי הבעלות ומחירי השכירות של דירות. יו-יו דירות חי ופועם. ואם יונהג המס על דירה שלישית +  אז מחירי הדירות ירדו ומחירי השכירות יעלו. החלטת הממשלה להטיל את המס משמעה שהיא מעדיפה את ירידת מחירי הדירות על פני השכירות.

היא צודקת?

נדמה לי שבן זוגה, פרופסור מן המניין לכלכלה באוניברסיטה העברית, היה נותן לה ציון מספיק מינוס. התשובה הנכונה לשאלה היא שאי אפשר לדעת בוודאות.

הנה, תחילה, משהו מהבלי תורת המחירים.

כמו תלמידיו של הפרופסור נתחיל עם כמה הנחות: כל הדירות שמושכרות הן זהות, וכל השוכרים מוכנים לשכור את הדירות הזהות האלה. כל בעלי הדירות 3+ שונאים לשלם מסים ולכן עם הטלת המס על הדירה השלישית הם ירוצו למכור.
מה יקרה למחירי הדירות ולשכר הדירה? לפי פלוג יגדל ההיצע של דירות למכירה ויקטן ההיצע של דירות להשכרה ומכאן מסקנתה שמחירי הדירות ירדו ושכר הדירה יעלה. 
אבל זה ממש לא נכון.

למה לא? כי סביר להניח כי חלק, אפילו חלק גדול, של שוכרי הדירות יחליט שעתה הגיע הזמן לקנות אותן, בגלל המחיר הזול, ובגלל ששכר הדירה עולה. ולכן הביקוש לרכישת דירות יעלה ואילו הביקוש לשכירות ירד. ומה יהיה נטו? אף אחד לא יודע.

נניח עתה הנחה הפוכה. שבעלי הדירות אדישים לתשלום המס. לפיכך לא יציפו את השוק בדירות למכירה. ואם זה יקרה אז מחירי הדירות לא ירדו. ומה יקרה לשכר הדירה? התגובה הראשונית היא שבעלי הדירות ינסו להעלות את שכר הדירה כדי לפצות עצמם על המס החדש. אבל אם כל כך קל להעלות את שכר הדירה – כל מה שהיה חסר זה רק התירוץ – מדוע לא עשו כן קודם?
מסקנה: אי אפשר לדעת מה יקרה.

פוליטיקת המס

משכך, לכלכלנים אין תרומה של ממש לעניין והנושא כולו פוליטי, כלומר הכרעה חברתית.
מה שמעניין הוא הקפיץ הדרוך והעצבני בכל הקשור למס על הון. נזכור כאשר לפני יותר מעשרים שנה החליטה הממשלה להטיל מס על רווחים בניירות ערך. איזו מהומה היתה? ומאוחר יותר כשוועדת בן בסט המליצה על מס ירושה. אבוי ואבוי. תמיד יביאו איזה בוזגלו מסכן עם שלוש דירות בשווי כולל של 100 אלף שקל שעכשיו הולך לחטוף זאפטה מיסויית כתוצאה מהמס המוצע.

והעובדה שכל כך קשה להטיל בארץ מס על הון (וכל כך קל להפחית במס על ההון – ראו הצעות הממשלה למיסוי רווחי חברות) היא שהמחוקקים הם בעלי הון גדולים מהממוצע ולכולם יש חברים במאון העליון (ואף חבר מהעשירון התחתון). וכך משה כחלון, "שר חברתי" עלק, מנוע לשיטתו מלהצביע על מתווה הגז שהשאיר מיליארדים בידי המאון. למה? כי יש לו חבר שם. אבל הוא לא מנוע מלהוריד לחבר את מס החברות.
 וכך נתניהו חשב שכבעל שלש דירות הוא מנוע מלהצביע על המס המוצע. אבל מעולם לא הרגיש מנוע מלהצביע בעד הורדת מס הכנסה – ויש לו הכנסה.

ובקיצור: הם מנוולים ושקרנים.

אז מה, בסוף כל המעשייה הזו, עם המס?
זה באמת לא מס הכי חכם בעולם. והכי חשוב: יש לו חלופה נהדרת. והחלופה היא מס רווחי הון על דירות (נניח עם פטור של מיליון למי שזה כל רכושו). המס יוטל עם כל העברת בעלות: במכירה רגילה, במתנה, בירושה. בלי חוכמות. זאת לצד מס על רווחים מהשכרת דירה יחידה (עם פטור למי שבמקביל שוכר). ומי שרוצה: גם הקפאת שכר דירה לתקופה של 3 שנים.

אבל זו מכה לבעלי הון. וזה ממש לא הוגן. תשאלו את פלוג וכחלון ונתניהו גם.