בעת העתיקה ובימי הביניים לא היה פשוט
לגבות מסים. המסחר היה מצומצם יחסית, וכסף היה במשורה. אבל המלכים של אותם ימים
עדיין רצו נתח מעמל העובדים. גביית המס הוטלה על קציני צבא ושאר בעלי זיכיונות
ומקורבים לשלטון.
על מס הכנסה, דמי ביטוח לאומי
ומע"מ לא שמעו באותם ימים. ולכן שני המסים הכי נפוצים היו "דמי
מעבר" שהוטלו על הסוחרים שנעו בדרכים ואחוזים – נתח מתפוקה של חקלאים ובעלי מלאכה.
הרבה פעמים דמי המעבר נגבו במוצר הכי
חשוב באותם ימים: מלח. מס המלח נגרר אפילו לתוך המאה ה – 20 עת השלטון האנגלי הטיל
אותו על תושבי הודו. תחילת הסוף של שלטון אנגליה בהודו היה במצעד שאירגן מהטמה
גנדי נגד מס המלח.
למה מלח? כי אי אפשר בלעדיו. אי אפשר
לחיות בלעדיו ואי אפשר לשמר מזון בלעדיו. ללמדנו כי המס ה"טוב ביותר"
הוא על משהו שאי אפשר בלעדיו. טוב למי? טוב לגובה המס.
איסור אפליה במחיר
איסור אפליה במחיר
במאי 2015 הודיע משרד התקשורת על מהלך
מהפכני: איסור על חברות התקשורת לגבות מחיר שונה מלקוחות ותיקים לעומת לקוחות חדשים.
איך עלו שם על הרעיון המבריק? אלה היו ימים אחרים.
י"ב היא לקוחה של הוט מובייל. לא
מכבר קיבלה הודעה כי ה"תכנית" שלה מסתיימת והמחיר החודשי עולה מ 30 ל 60
שקל. היא התקשרה לספק ואצלו, ב"שרות לקוחות", מיהרו להרגיע. "את
יכולה להצטרף ל"תכנית" חדשה שזה עתה יצאה: תשלום של 35 שקל לחודש".
אלא שבכדי לעבור ל"תכנית" החדשה עליה לשלם 29 שקלים "דמי
מעבר" לשינוי התכנית בטלפון או 19 שקלים אם תעשה כן באתר הוט מובייל.
בעוד י"ב מתלבטת הטלפון מצלצל. "שלום,
מדברת קרן מהוט מובייל. אני מבקשת לעניין אותך בתכנית חדשה שלנו: 30 שקל לחודש, 6
ג'יגה ובלי דמי מעבר. הסים – עלינו". י"ב הייתה מרוצה. 100% השיבה,
עשינו עסק.
ואז היא אמרה שלא צריך סים כי יש לה
כבר. אהה, אמרה קרן מהוט מובייל. אז את לקוחה ותיקה. אני מצטערת, טעיתי. זה מבצע
רק ללקוחות חדשים.
מס מלח מודרני
מס מלח מודרני
י"ב החליטה ללמד את הספק לקח. היא
התקשרה לפלאפון, לפרטנר, לטלזר. שני הראשונים היו יקרים יותר. טלזר לא מספק גלישה
ושיחות בחו"ל. אבל הנה המציאה: 012 היא ספק ששייך לפרטנר ורוצה רק 25 שקלים
לחודש. ואצלו אין דמי מעבר. אבל לעומת זאת עולה 50 שקל להסיע את הסים.
הנה לכם מס המלח בגירסתו המודרנית: דמי
מעבר ודמי סים. משרד התקשורת אוסר? תלוי איך מפרשים את עמדתו. אם חושבים על מהות
המס – כולם עבריינים – יש הבדל ענק בין לקוח חדש לוותיק - ומשרד התקשורת בטלן
סדרתי. אם מדקדקים במילה "מעבר" אז תלוי בפירוש המילה מעבר. יש רבנים הפוסקים כי כאשר עוברים מפרטנר להוט זה לא מעבר.
וכך יש אצלנו אחד בשם משה כחלון שמתהדר
ברפורמה בתקשורת שהתחילה יפה וממשיכה עם מס מעבר. ויש אצלנו אחד בשם בנימין נתניהו
שהוא שר תקשורת שמתעניין במי יגיש את יומן הבוקר בקול ישראל ומצ'פר את חבריו בעלי
העסקים בתקשורת. ויש יעקב ליצמן שרק כפייה דתית בראש שלו – מה איכפת לו מטלפונים?
ויש אריה דרעי שהבטיח – ושכח לקיים - שלא יהיה מע"מ על מוצרי מזון בסיסי. אבל
לא מתנגד למס מעבר.
ועכשיו רק נותר שישראל תהיה אור לגויים.
שגם אצלם יעלו על הרעיון שעושים "תכנית" לשנה שלאחריה העלאה דראסטית
במחיר. ואז מציעים הוזלה אבל עם מס מעבר או מס סים.
מדינה יהודית? דמוקרטית?
תחמנית!
