1 באוקטובר 2016

לחופשה נולדו


תאגיד סנדיסק האמריקאי המייצר שבבי זיכרון הפתיע לא מכבר בהודעה כי עובדי התאגיד יוכלו לצאת לחופשות בתשלום ללא הגבלה. לחברה יש בישראל כ - 800 עובדים. האם החזיר הקפיטליסטי הפך לחסיד אומות העולם? או שמנהלי התאגיד פשוט יצאו מדעתם?
מתברר כי יש עוד כמה חברות היי-טק שהודיעו על מדיניות כזאת.  אז אולי יש כאן תופעה. ואם החזיר מתחפש לפודל מה התרגיל?


יש הטוענים שזה נסיון לפתות עובדים להסכים לצעד הזה בחוזה העבודה שלהם, ואחר כך לאלצם לספוג קיצוצים בהטבות אחרות מקובלות. בינתיים התופעה היא בתאגידים שאין בהם הסכם עבודה קיבוצי ולכן, כמקובל, מעסיק יוכל לפטר עובד שלא יסכים לקבל הטבה בחופשה ובמקביל לספוג קיצוץ בשעות נוספות למשל או במכונית צמודה.
אבל איך שלא מסתכלים על זה מדובר במהלך מעניין. עד היום ניסו לגייס עובדים באמצעות אופציות למניות. כלומר בכסף. כאן, אומרים לעובדים אתם יכולים לבלות יותר זמן עם המשפחה והחברים שלכם. במקום ליצר מחויבות בכסף מנסה המעסיק לזכות באמון.

יחסי עבודה ברוב המדינות בנויים על מודל של כוח. מעסיקים צריכים עובדים אבל רוצים לשלם כמה שפחות, כי מעסיק מחפש את הרווח, ומינימיזציה של הוצאות היא כלי ידוע למקסימיזציה של רווח. לכן מול כוחו של מעסיק נדרש לעובד כוח נגדי. ברוב מקומות העבודה הכוח הזה נוצר כאשר מספר גדול של  עובדים מתאגדים יחד. אבל, מתברר שכאשר יש עובדים בעלי כישורים מיוחדים לעבודה יצירתית, המעסיק מוכן לשלם יותר גם בלי איגוד מקצועי. וכך, בישראל, בעוד שכרם הממוצע של כלל העובדים נשאר פחות או יותר קבוע בעשור האחרון, שכרם של עובדים בהיי-טק עלה.

כסף ואמון

בסנדיסק חושבים כנראה שיש גבול לכח הפיתוי של כסף. התמריץ הכספי מעודד את העובדים לעבוד הרבה ותוך כדי כך להזניח את כל מה שאינו עבודה: תחביבים, פנאי, משפחה, חברים, ספרים, ספורט. וכך ההתמקדות בכסף יוצרת עובד שחוק בעיקר במוטיבציה שלו/ה.

האם התשובה של סנדיסק יכולה לעבוד? משנשאל מנכ"ל סנדיסק ישראל כיצד ינהג בעובד שיבקש לצאת לחופשה של שישה חודשים, השיב כי זה לא יקרה. למה לא? כי ברור שעובד שמצביע ברגלים מצהיר אי אמון. ולכן, סביר להניח, יפוטר.

כלומר המעסיק המיטיב נשאר עם נשק ביד שהוא מקווה שלא להשתמש בו עם עובדים מגזימים. ומכיוון שכך ברור שלא יהיו עובדים סוררים. אבל מה הם הגבולות?

שאלה טובה. סביר שסנדיסק תעריך כי אדם שעובד 14 שעות ביממה יבקש חופשה של חודשיים בשנה. אז מדוע לא קבעו חודשיים? כדי להימנע מיצירת נורמה כלשהי.

עובדים בהסכם קיבוצי

ומה עושים עם מקום עבודה שבו מסובך לפטר עובד "מגזים", נניח במגזר ציבורי? האם גם שם אפשר להגמיש את ימי החופשה?
אפשר ובשני תנאים עיקריים:

הראשון, שהעובד יוותר על קביעות אבל שהמעסיק לא יקבל זכות פיטורין. וכך אם מעסיק מבקש לפטר עובד "מוגן" – ובמקרה שלנו אחד שיצא לחופשה של שנה בתשלום – ההחלטה תהיה בידי בורר חיצוני.

השני, שהמעסיק יאפשר לעובד לעבוד מתי שבא לו, כמקובל בהיי טק. כדי שזה יקרה כל מעסיק צריך לאפשר לעובד לעבוד 7 ימים בשבוע, 24 שעות ביממה. וזה אומר שמשרדי הממשלה, הבנקים וכל גוף דומה יהיה פתוח לשרות הציבור כל הזמן. לענייננו, משרדי הממשלה יהיו פתוחים כל יום, כולל שישי-שבת. את רוצה לחדש דרכון או להגיש דו"ח מס הכנסה בשבת? אין בעיה. בלילה? אהלן וסהלן.

וכך עובד שרוצה לצאת לחופשה של שלושה חודשים לטיול באוסטרליה יוכל לעשות כך מבלי לנצל את מעסיקו. הוא יעשה את העבודה בלילות, בחגים.

מכאן ברור הסיכוי של מהלך כזה בישראל: אפס. קואליציה של ההסתדרות והדתיים תהרוג את הרעיון.

בצדק? עניין של השקפה.