15 באוקטובר 2016

הבורקיני ותורת המחירים



בערים אחדות בדרום צרפת התעוררה מהומה עקב דרישת הרשות המקומית לאסור לבישת בורקיני בחופי הים. הממשלה המרכזית, בפאריז,  סבורה שהדרישה לאסור סוג לבוש כלשהו היא לא חוקתית. בישראל, הדוגמא ממוחי הקודח,  החליטה עיריית אילת לנקוט בדרך שונה: לקבוע מחיר של 1,000 שקל לאדם המבקש לשבת על חוף הים.
האם יש הבדל בין אילת לניס?

העמדה של עיריית ניס מקוממת בעיקר בגלל שרק הבורקיני גורם לראשי העירייה כאב עיניים. כיפה של יהודי, כיסוי ראש של יהודיה, צלב וגלימה של כומר נוצרי – כל אלה  בסדר גמור. רק הבורקיני הוא אסון אקולוגי ומוסרי. בגלל שמקורו בדת שנואה (על ראשי העיר) – איסלם.

עירית אילת מחליטה להימנע מסקנדל בסוגיות של אתיקה וזכויות אדם. והיא מפעילה מנגנון מחיר כדי לעשות סלקציה. לכאורה זה בסדר. יש מפעילי שטיפת מכוניות שגובים 70 שקל למכונית פרטית ויש הגובים 40. אז מי שלא מוכן לשלם 70 הולך למי שמוכן לגבות 40 בלבד. ובהתאמה: מי שחוף אילת יקר לו, שיתכבד ויזיז את ישבנו ומטרייתו לחוף תל אביב או עקבה – הרבה יותר זול.

האם מותר לקבוע כל מחיר? מחקר חדש מצא שיש לאנשים דעה על הוגנות. אם את עובדת במקום שבו כל העובדים משתכרים 10,000 ומעלה, תהיה נטייתך לחשוב ששכר של 5,000 הוא לא הוגן, הרבה יותר מנטייתו של מי שעובד במקום שבו כולם משתכרים 5,000. אבל נדמה שכולם – עשירים ועניים כאחד - יחשבו שמחיר של 1,000 שקל לבילוי בחוף הים של אילת הוא לא הוגן. ונחשוב כך על אף שאף אחד לא יאסור הקמת מתקן לשטיפת מכוניות שבו תו המחיר הוא אותם 1,000 שקלים.

חוף ים לנשים בלבד

אבל אף אחד לא פוצה פה ומצפצף וטוען ומתקומם כאשר עירית תל אביב אמנם לא גובה מחיר לשהייה בשפת הים אבל אוסרת על גברים לשחות בחוף פלוני בשעות מסוימות. ומייעדת שעות אחרות – לגברים בלבד. איך, אם כן נקבע כי האיסור על בורקיני אינו תקין, ואילו הדרת גברים מהחוף בשעות מסוימות תקינה?

ובכדי להקצין את העניין: נניח שבעיריית תל אביב, או ניו יורק היו קובעים שעות שחייה נפרדות ללבנים ולשחורים. או ליהודים וללא יהודים. זה בסדר? ואם זה בסדר – מה לא בסדר עם ה – 1,000 שקל של עירית אילת? באילת ההיפוטטית הזו, לפחות לא מבדילים בין גבר ואישה ובין שחור ולבן. רק בין עשיר ועני – וזה יותר  מקובל.
הפתרון התל אביבי לסוגית הבורקיני בניס הוא ביצירת חוף מיוחד לחובבות הבורקיני. ניתן להן רצועה של  100 מטר. נבנה חומה – נניח משהו כמו חומת ההפרדה בירושלים – ויהיה להן ולאמונתן. ויהיה לנו את כל השאר.

קניתם?

אז בניו יורק יעשו חוף ים רק ללבנים שלא רוצים שחורים? ורק לאנטישמיים שלא רוצים יהודים ומוסלמים? מדוע החופים הנפרדים בתל אביב הם בסדר? ומדוע מחיר של 1,000 הוא לא בסדר?
הניסיון להתחשב ב"קבוצות מיעוט" בחלוקת הרכוש הציבורי הוא הדבר הכי אנטישמי שיהודי (ומוסלמי, ראו מדיניות סעודיה) מסוגל לחשוב עליו. בשימוש בקניין ציבורי צריך שיהיו רק כללים שיחולו על כולם, ללא יוצא מהכלל. ובמובן הזה מחיר של 1,000 הוא הרבה יותר תקין מאשר הפרדת חופי ים, או כפי שעיריית עפולה ניסתה לעשות – להפלות בין ערבים ויהודים בפארק עירוני באמצעות תעודת תשלום ארנונה.

מילטון פרידמן מגיע לביקור

אז רגע, 1,000 לכניסה לחוף זה בסדר? והתשובה היא שזה רק יותר בסדר מחופים נפרדים לפי מגדר, לאום, צבע. אבל זה באמת לא בסדר מסיבה שדווקא מקובלת: דמי שימוש בקניין ציבורי.
בגישה הכלכלית חוף הים בתל אביב הוא כמו מונופול. ודינו כדין מונופול שלא רשאי לקבוע מחיר כרצונו. בטח כל עוד אין תחבורה ציבורית זמינה לחופים סמוכים.

בראיה רחבה יותר ראוי לספר על מילטון פרידמן. פרידמן היה כלכלן מוערך ואיש ימין מובהק. כאשר הליכוד עלה לשלטון ב - 1977 הוא החליט להפריט תאגידים ממשלתיים. הממשלה שכרה מומחים אמריקאים שקיבלו מיליונים להכין את תכנית ההפרטה. ואז, משהושלמה התכנית, ערך שר האוצר כינוס ואליו הוזמן פרופ' פרידמן.

אחרי שהתכנית הוצגה וממנה עלה שהממשלה תעשה הון ענק ממכירת תאגידים ממשלתיים התבקש פרידמן לברך על המוגמר.
פרידמן לא התבייש וקטל את הימין הישראלי. בזק היא של הממשלה? שאל הפרופסור. צים היא של הממשלה? חזר ושאל. ותשובתו היתה חד משמעית: היא של האזרחים ולא של הממשלה. אתם רוצים להפריט את בזק? מעולה! תחלקו את המניות לאזרחים.

ולכן מחיר של 1,000 לבילוי בים אינו ראוי. חוף הים לא שייך לעירית תל אביב. וספק אפילו אם הוא שייך לתושבי תל אביב-יפו כדי שיעשו בחוף ברצונם.
כולל רצונם להפלות בין נשים וגברים, לבנים וצהובים, דתיים וחסרי דת. לובשי כיפות וחובבי קרחות.

אבל בישראל הבורקיני מנצח. מזמן.