לאחרונה נודע כי הממשלה מקשה על פקידי
הרשות הפלסטינית מעזה להגיע למשרדי הרשות ברמאללה. מדוע ישראל מקשה דווקא על פקידי
הרשות (שמזוהים עם תנועת פתח) המתאמים בין תושבי עזה לישראל? ואיך כל זה מתקשר
לדו"ח הצפוי על "צוק איתן"? שר הביטחון הציע לא פעם לחסל את הרשות
הפלסטינית ובראשה מחמוד עבאס. יש המכחישים כי יש מדיניות כזו וכי מה שקורה הוא
בדיקה ביטחונית. אבל יש הגיון בשיטה.
בתחילה היתה הכוסברה. אחרי שהחמאס תפס
את השלטון בעזה החליטה ישראל להגביל את הסחר של עזה. היצוא מעזה נאסר כליל. ועל
היבוא הוטלו מגבלות קשות. מטעמי בטחון, כמובן. כוסברה, שהיתה ברשימת המוצרים
האסורים, היא סיכון בטחוני ידוע. במסגרת זו נאסר לייצא גם פחמן דו חמצני למפעל
פפסי בעזה. כי מסודה עושים....משהו.
תחילה הסבירו את המדיניות ברצון לעודד
את ה"עם" להתקומם נגד החמאס שאכן מחזיק בשלטון בדיקטטורה צבאית לכל דבר
ועניין. אם יהיה רע כלכלית, זה ההסבר, ה"עם" יתקומם. מכיוון שיש הרבה
נשק בעזה – יש להתקוממות גם יכולת להפיל
את החמאס.
"החמאס אחראי"
"החמאס אחראי"
כמעט עשור מאוחר יותר מתברר כי
ה"עם" הבין הפוך. הסגר של ישראל (ובמידה פחותה גם מצרים) על עזה הוא
הנשק שבו משתמש החמאס להסביר מדוע המצב הכלכלי בעזה כל כך קשה, אבטלה של יותר
מ 30% ורמת חיים ממוצעת שהיא נמוכה מהעניים
ביותר בישראל. ישראל נתפסת כאשמה. ההסבר העכשווי של ישראל הוא שהחמאס אחראי.
איך החמאס אחראי? כאשר אירגון,
"קיקיוני" כהגדרת מומחים לדבר טרור, משגר רקטה לשדרות מודיע שר הביטחון
כי "ישראל רואה בחמאס אחראי". ובתגובה ישראל מפציצה "מתקני טרור של
החמאס בעזה". יש משהו אלגנטי בעניין הזה החוזר ונשנה כבר שנים: ככל שאנחנו
מפציצים יותר "מתקני טרור" כך נותרים עוד מתקנים שכאלה להפצצה עתידית.
מרוב הפצצות של מתקני טרור בעזה יש משהו
אחד שלא נפגע. שר הביטחון, אביגדור ליברמן, הבטיח כי כאשר ימונה לתפקיד הוא ידאג
לחיסולו את איסמעיל הנייה, ראש ממשלת החמאס בעזה. זה לא קורה. גם מנהיגים אחרים
עדיין עמנו להמשיך בהתקוטטות הבלתי נגמרת הזו. ואפילו הארגונים הקיקיוניים לכאורה לא ממש
נפגעים. ללמדנו כי מי שמשלם את מחיר המלחמה בטרור הם תושבי עזה שאינם מעורבים בו
אלא מכוח הדיקטטורה של החמאס. החמאס, הג'יהאד האסלמי ושאר קיקיונים חיים ובריאים,
תודה רבה.
האחים נתניהו והנייה
האחים נתניהו והנייה
איך זה קורה? איך זה שממשלת החמאס יציבה
כמו ממשלת נתניהו? ואיך זה שהנייה טרם נפגש עם "בורא עולם" על אף
התחייבותו של שר הביטחון? כי המצב נוח לשתי הממשלות: זו שבירושלים וזו שבעזה. ולא
מאהבה. לשתי הממשלות, כך זה נראה, נוח האחת עם השנייה.
ברטוריקה השנאה תהומית. הם יחסלו את הטרור
הציוני, ואנחנו נחסל את הטרור של החמאס. אבל בפועל? ההתקוטטות מאשרת לשתי הממשלות
האלה להוכיח כי אין פתרון.
יכול להיות שפתרון של שלום לא ממש
אפשרי. אבל עדיין נשאלת השאלה מי
המשלם על העדרו? האם ממשלת החמאס משלמת?
בוודאי שלא. עתה מתברר מההדלפות שמחברי הדו"ח על "צוק איתן" מצאו
שכוחו הצבאי של החמאס כלל לא הותש.
אולי, על כן, הגיע הזמן להפסיק להציק
לתושבי עזה. יש כבר ניסיון בן עשור שזה לא עוזר.
(פורסם ב"ידיעות אחרונות" ב - 25.10.2016)
