לפני כשנה שאל אותי ידיד האם כדאי לו, מבחינה
כלכלית, לפרוש לפנסיה. זה תרגיל בחשבון כאשר מצד אחד יש פנסיה שאפשר
לקבל עכשיו ומצד שני יש פנסיה גדולה יותר במועד מאוחר יותר. ההפרש לא היה גדול ולפיכך הצעתי לו להחליט על פי
מדד פוליטי. על פי החוק על הממשלה לתקן את הסדר הפנסיה הקיים על פי תוחלת החיים
(העולה) והריבית (הדפוקה). מה הסיכוי, הסברתי לידיד, שהתיקון יתבצע בשנה-שנתיים
הקרובות?
"מה אתה חושב על הסיכוי
הזה?", שאל הידיד. ללא היסוס הסברתי שראש ממשלה כמו בנימין נתניהו, ושר אוצר
כמו משה כחלון וקואליציה פטריוטית ושומרת חוק כפי שיש לנו – מודל חיקוי לידידנו
באוסטריה – בוודאי תעשה כאמור בחוק שהיא עצמה יזמה. והתוצאה תהיה, הן מטעמי תוחלת
החיים והן מטעמי הריבית, הפחתה בפנסיה לכל מבוטח. ולכן ברור שצריך למהר לפרוש
לפנסיה מחשש למאכלת היורדת על ראשנו.
לא בפעם הראשונה הוכח שתחזיותיי מוטעות
לחלוטין. יש כאן ממשלה לא-פראיירית שחוק מעניין את התחת שלה. את צרת הפנסיה היא
זורקת לעתיד. ממילא לנתניהו יש פנסיה תקציבית, וכחלון עדיין רוצה להיות ראש ממשלה
ולכן חסר רצון להתמודד עם הג'ורה הפיננסית הזו.
ביטקוין בעליה
העניין הזה ראוי לדיון יום-יומי ולכן,
איך לא, לא מתקיים לעולם. אבל השבוע אמרה יו"ר קרן המטבע הבינלאומית כי "הגיע
הזמן שבנקים מרכזיים ורגולטורים יתחילו להתייחס ברצינות למטבעות דיגיטליים".
העורך של היומון "דה מרקר" השתעשע בכותרת " האם הפנסיה שלנו תושקע
בביטקוין?" באמת שאלה טובה במיוחד כאשר לוקחים בחשבון שביטקויון היה שווה
דולר לפני חמש שנים ועתה קרוב ערכו ל – 6,000. אם לנתניהו וכחלון היה כושר נבואי, כרצוי במעמדם הציבורי, הם היו משקיעים את הפנסיות ויתרות המטבע של המדינה
בביטקוינים – ובא לפנסיונרים הגואל.
להיות חכם לאחר מעשה זה להיות טיפש. אם
היינו שואלים לפני חמש שנים האם רצוי להשקיע את כספי הפנסיה בחרא של ציפורים זה היה נשמע מגוחך. אבל מה בעצם ההבדל בין
ביטקוין לחרא של ציפורים? נכון, אם נאסוף חרא נוכל להשתמש בו לטיוב קרקע חקלאית.
אך אם נאסוף ביטקוין נוכל לראות שורה במחשב, ואפילו לא מלפפון אחד לרפואה. ובכל
זאת ביטקוין עשה קריירה וחרא הוא חרא. מה יש בביטקוין שאין בהפרשות ציפורים?
אמנם בשיעורי כלכלה כבר לא לומדים דברים
שכאלה, אבל כלכלנים מתדיינים בשאלת הערך מאות בשנים. תשובה חד משמעית אין. אבל
ברור שיש ערך רק לדברים שאנשים רוצים. ולציפורים יש תוצרים נטולי ביקוש. לביטקוין
יש ביקוש מופלא.
מדוע אנשים מוצאים ערך בשורה של מחשב
יותר מאשר במוצר שיכול להניב חציל טוב יותר? שאלה טובה שאין לה תשובה טובה.
פנסיה בהזנחה
לשורת המחשב המתארת את אגרת החוב
הממשלתית יש ערך, לפחות כל עוד נאמין שהממשלה תעמוד בתשלום חובותיה. לביטקוין אין
אפילו את זה. ברור, מכאן, שיש משהו באג"ח שאין ב"מטבע" וירטואלי.
נתקדם עוד צעד: מה ההבדל בין ביטקוין לבין מניה? שניהם שורה במחשב. ומאחורי שניהם
לא עומד דבר ממשי (הקיים באג"ח). אצל שניהם, עם זאת, יש ביקוש ולכן מחיר. ואם
המחיר עולה......אנחנו בעננים.
זה בסדר גמור. זו הרי נשמת אפו של
הקפיטליזם. לכן רוב הפנסיה החדשה (למבוטחים מ – 1994 ואילך) מושקעת במניות. ומכאן
קצרה הדרך למסקנה שאם מניות זה בסדר – גם ביטקוין זה בסדר.
אלא אם כן את ואתה מבקשים ביטחון. אבל
מצבנו קשה ונתניהו עסוק באיום הגרעיני האיראני (שכנראה קיים במציאות כמו ביטקוין).
האיום הפנסיוני? קטן עליו.
