מבין המתעבים את בנימין נתניהו יש קבוצה
לא קטנה הזוכרת לו חסד נעורים. מעמד מקשקשי הכלכלה זוכר בערגה את השנתיים (2003-5)
שבהן כיהן כשר אוצר בממשלתו של אריאל שרון. ההשקפה בקרב אותם קשקשנים היא ששר
האוצר דאז תפס מנהיגות, תפס שליטה על התקציב הממשלתי, קיצץ בקיצבאות (במיוחד
בקיצבאות ילדים) והוליך כלכלה כושלת אל האור.
מעטים מאותם קשקשנים, עם זאת, זוכרים לו את ההלאמה הגדולה ביותר בתולדות המדינה. בעוד שמפלגת העבודה הפריטה את הבנקים, בנימין נתניהו הלאים את קרנות הפנסיה הוותיקות. די מפתיע שנתניהו, שהספיק בינתיים להחזיר חלק משמעותי מקיצבאות הילדים (לא מיותר לציין שלא מדובר באמת בקיצבאות ילדים אלא בקיצבאות להורים עם ילדים. ויש הבדל ענק) שאותן קיצץ, עדיין לא הפריט את קרנות הפנסיה שהלאים.
הקק"ל על הכוונת
ואת זה חשוב לזכור על רקע המאבקים, או
מאבקים לכאורה, בין הממשלה לבין הקרן הקיימת לישראל (קק"ל).
בעת הכנת התקציב הראשון של הממשלה הנוכחית
התברר כי יש חור בצד ההכנסות המיועדות. מביני דבר יודעים כי שרי האוצר לדורותיהם
משקרים בכל האמור לצד ההכנסות בתקציב. הכל מתבסס על הערכות ותחזיות. ואלה לעולם
מוטות לפוליטיקה שבה מחזיק השר. זו לא
המצאה ישראלית. כל שר אוצר בכל מדינה עושה את זה.
כך או כך מישהו העלה רעיון שלא רחוק
ממשרד ראש הממשלה יש עוד משרד ושם יש המון כסף. כך נולדה ההצעה שהקק"ל תעביר לקופת
המדינה מיליארד או שניים.
מאיפה יש לקק"ל כל כך הרבה כסף?
באדיבות הממשלה כמובן. כאשר הממשלה "מפשירה קרקעות" לבניית דירות היא נותנת מתנה לקק"ל שהיא, פורמלית, בעלת
הקרקע. הממשלה רק "מנהלת" את הקרקע. בעל הקופון הוא הקק"ל.
בשביל מי עובד הקק"ל? פה קבור פיל.
מפלגת העבודה בעיניים ידעה במשך עשרות שנים לנתב את כספי הקק"ל להתיישבות.
התיישבות של מי? רק של יהודים. וכך שימש הקק"ל – גוף פרטי באופן פורמלי – כלי
להעברת כספי "לאום" מכלל תושבי המדינה ואזרחיה למגזר היהודי.
ה"לאום" נגד הלאום
ה"לאום" נגד הלאום
מדוע "לאום" ולא לאום? כי
כמעט שני מיליון דונם מהאדמות בבעלות הקק"ל נמכרו לה בנזיד עדשים על ידי ממשלת
ישראל מחופשת תחת מחלקה הנקראת "נכסי נפקדים". ח"כ יוחנן באדר איש
תנועת החרות עמד על התרגיל הפיננסי הזה לפני עשרות בשנים. ראש הממשלה דאז, לוי
אשכול, ושריו מהבלוף הנקרא כאן שמאל, גיחכו. מה מבין רוויזיוניסט בלדפוק ערבים
(שמהם נלקחו מיליוני הדונמים)? בינתיים הם למדו, ועוד איך.
נחזור להווה. ממשלת נתניהו רצתה נתח
מהכסף שהיא מייצרת עבור הקק"ל ב"הפשרת קרקע". אלא שבקק"ל הבינו שמדובר בקריצה. מה, השתגעו שם בממשלה, לגעת בנכס –כסף של
יהודים? מה זה, נגמר הישראבלוף הישראלי הוותיק ביותר?
ועל זה מתקוטטים בימים האלה.
או אז נכנסה החברה להגנת הטבע לתמונה.
היא מתקוטטת מדי פעם עם הקק"ל. אולי מתוך איזה פרינציפ. אולי מתוך רצון לקבל
נתח כספי מאוצרות הקק"ל. בקיצור, החברה להגנת הטבע "חשפה" שהממשלה
לא שותפה בניהול הקק"ל. איך זה יכול להיות שגוף של "הלאום" לא נותן
דריסת רגל לממשלה של הלאום? ממש טמבלים שם בחברה להגנת הטבע. הם לא מבינים שאם
הממשלה תהיה בקק"ל אז הקק"ל לא תוכל להמשיך באפלית ערבים.
והאדם הסביר, הלא הוא היצור המשפטי
הננקב לרוב בפסקי דין, תוהה. מי צודק כאן?
בשביל מי הקק"ל?
בשביל מי הקק"ל?
כפי שכבר נרמז קודם לכן הכל בלוף. ישראבלוף.
הבלוף החל במכירה לקק"ל של קרקע מוזלת להחריד שהגיעה לידי המדינה כתוצאה
מהגירוש והבריחה של ערבים במלחמת 1948. מאז ממשיכה הקק"ל – האוסרת להשתמש בקרקע
"שלה" לשימוש של לא-יהודים – לשרת את האפליה הגזעית/לאומית האינהרנטית
למדינת ישראל. מכיוון שמדובר במיליארדים, אין פלא שכמה אחוזונים נגזרים לתנאי השכר
של ראשי המוסד הזה – נציגי שתי המפלגות הגדולות (העבודה והליכוד). כל המפלגות
(למעט חד"ש והמפלגות הערביות, אבל כן כולל מרצ) נותנות יד ומקבלות וכסף
ומשרות. איזה סידור נפלא!
מול שחיתות הכל כך ממוסדת הזו עומד
פתרון פשוט לקק"ל: להלאים. משאב הקרקע חשוב כמו הפנסיה. ולא צריך לתת
פיצויים, כי ח"כ באדר כבר לימד אותנו שהפיצוי ניתן מראש.
שחיתות בתיבול גזענות או הלאמה?
שחיתות בתיבול גזענות או הלאמה?
התשובה, ללא ספק, ברורה.
