האי שיוויון מתעתע

בשביל מה הממשלה גובה מסים? התשובה מוכרת ויש לה זקן של מאות שנים: כדי לממן את הוצאות הממשלה. יופי. אבל אפשר לגבות כסף עבור הממשלה בדרך הרבה יותר פשוטה וקלה. מס גולגולת, למשל. אם במדינה פלונית 8 מיליון תושבים והוצאות הממשלה הם 800 מיליארד שקל – מס הגולגולת הוא 100,000 לשנה שהם כ – 8,300 שקל לחודש. בלי מס הכנסה, בלי זיכויים, בלי ניכויים, בלי מע"מ, בלי מכס, בלי מס רכוש בלי מס שבח, בלי פקידי מס, בלי רואי חשבון ובלי יועצי מס. ממש כיף.

משום מה אף מדינה לא בחרה בשיטה הזו לפי שעה. כי חוץ מלממן את הממשלה יש למסים עוד תפקיד והוא לתקן את האי שיוויון בהכנסות של האנשים. אם המדינה המדומיינת לעיל היא ישראל אז יותר משני שלישים מתושבי המדינה – בשיטה הזו גם ילדים משלמים - הם בעלי  הכנסה קטנה ממס הגולגולת המתחייב גם כאשר הממשלה מוציאה "רק" 500 מיליארד שקל.

הכלכלן כפטריוט

משלל המסים שהמדינה גובה בולטים שניים: מס הכנסה ומס ערך מוסף (מע"מ). מס הכנסה נתפס כפרוגרסיבי – המס עולה עם עליית ההכנסה. המע"מ נתפס כרגרסיבי – המס בשיעור אחיד ולכן עשירים משלמים על מלפפון כמו עניים.

הכלכלן הראשי במשרד האוצר, יואל נווה, נרתם למשימה פטריוטית: להראות שמערכת המס הישראלית הרבה יותר הוגנת ממה שחושבים. כאמור כולנו חשבנו שמע"מ הוא רגרסיבי, כלומר מעיק פחות על העשירים. אז טעינו. חכמת האוצר העכשווית היא שהמע"מ די נייטרלי, כלומר מעיק על כולם באותה מידה.

איך מגיעים למסקנה כל כך מדהימה תוך כדי התעלמות (מכוונת? אנטישמית?) של נותני פרס נובל לכלכלה?

הנתונים הגולמיים מספרים את הסיפור הבא: העניים (חמישית מהמשפחות בעלות ההכנסה הכי נמוכה) משלמים מע"מ בסכום שהוא בין 19-29% מהכנסתם נטו. בעוד שהעשירים (החמישית בעלי ההכנסה הגבוהה ביותר) משלמים 6-8% מהכנסתם נטו. כל אלה שבאמצע משלמים בין 9 ל 16 אחוזים מהכנסתם למע"מ.

אין דבר רגרסיבי מזה, אפילו בקנה מידה בינלאומי.

זה מצב די עגום ומכאן האומץ הנדיר שמגלה משרד האוצר בנסיון  להוכיח שמה שאנחנו רואים זו פטה מורגנה. לטענתו, כולנו, ללא יוצא מהכלל, משלמים 10% מההכנסה שלנו כמע"מ.

זו לא ההכנסה שלך

איך מסדרים את זה? הטעות, מסביר חכם-באשי של משרד האוצר, היא שאנחנו מסתכלים על הכסף שיש למשפחה. מה שצריך לבחון זה את הכסף שיהיה למשפחה. אבל בשום פנים ואופן לא את הכסף שיש למשפחה. בכלכלנית קוראים לזה "הכנסה פרמננטית".

מי שצוחק רק מפגין בורות. הכנסה פרמננטית היא דבר חשוב בחיינו. נכון, איש מאיתנו לא פגש בה. אבל היא נלמדת באוניברסיטה, כלומר יש לה תעודת כבוד. אבל גם לא פגשנו את אלוהים אם כי לפי הדעה הרווחת הוא חי ובועט לכל עבר. עובדה.

אז מה ההכנסה הפרמננטית שלך, קורא נכבד? עכשיו אנחנו מבינים שאין דבר כזה. ומה שיפה באין-דבר-כזה שאפילו הכלכלן הראשי מודה שאין דבר כזה. אבל הוא מצא תחליף. ואם משתמשים בתחליף – החשבון יוצא בסדר.

מה התחליף?

 ההוצאה משפחתית הקיימת. ההכנסה הקיימת, כאמור, נזרקה לביבים. ההוצאה הקיימת – זה בסדר גמור. מכיוון שההוצאה הקיימת לא כוללת כל מיני דברים שעשירים קונים כמו מניות, אגרות חוב, בתים ושאר "נכסי הון" – אז באכילת חצילים אין הבדל גדול בין עשיר ועני.

לשם שינוי לתרגיל המסריח היה עונש מידי. התקשורת לא הבינה את תבונת התרגיל והסתפקה בדיווח הגולמי כי העניים משלמים 29% מהכנסתם במע"מ והעשירים רק 6%.

הוא שנאמר: תקשורת עויינת.

נ.ב. בהצגת הנתונים על מע"מ השתמש משרד האוצר, לראשונה, בשיטה שהוצגה כאן ב – 2 לספטמבר. אם חכמי הכלכלה שלנו היו משתמשים בשיטה הזו גם לגבי מס הכנסה היו מגלים שגם הוא מוטה – ובענק – לטובת העשירים. זאת על אף ששיעור מס הכנסה עולה עם ההכנסה בעוד ששיעור מע"מ הוא קבוע.

שתפו: