איך להצליח בלימודים בלי להתאמץ

ישראל, למי שטרם שם לב, היא מדינה מפגרת. כך, למשל, בעשור האחרון הוכפל תקציב החינוך אבל ההישגים של התלמידים – שאותם מודדים  במבחנים אחידים במדינות רבות –  השתפרו במעט. אבל אנחנו רחוקים מפינלנד למשל, שגם היא מדינה קטנה, עם שפה מוזרה ובלתי מובנת לרוב האנושות. ויש לה גבול עם רוסיה שפורמלית אינה אויב אבל כבר גזלה רבע מהשטח ולא כדאי לריב עימה. אפילו המעצמה הצבאית הנודעת – ישראל – מתאמת עם הרוסים גיחות של מטוסים לסוריה. במה מותרת פינלנד על ישראל?

או שאנחנו, וכל העולם, טועה במדידה.

אנחנו מודדים הישגים בציונים. בכך אנחנו מניחים שציון במבחן, ויותר ממנו – הציון הממוצע של כל הנבחנים – משקף נכונה את ההישגים בחינוך. אפשר, וזה אפילו יותר הגיוני, לטעון שציון גבוה יותר מעיד על יכולת להצליח במבחן. אך להצליח במבחן לא בהכרח מודד את הידע והיכולת של תלמיד. ובוודאי שכך לגבי הציון הממוצע של כלל התלמידים שהוא קשקוש בהגדרה. הגובה הממוצע של האמריקאים גדול יותר מהגובה הממוצע של תושבי שנגחאי. אז?

אבל ועל אף ההסתייגויות עולם הציונים/הישגים ממשיך לשלוט בזירה החינוכית. מה בכל זאת אפשר לעשות כדי לעלות בסולם הדרגות הזה?

הכלכלן כמחנך

הנה אנחנו כעת בעונת "שכר המורים" והשבוע אף סבלנו/נהנינו משביתת אזהרה של  יום. האם תוספת שכר למורים תשפר את החינוך? את הציונים של התלמידים? אולי, בעצת כלכלנים, ניתן יותר בונוסים למורים שתלמידיהם מצליחים במבחנים – כפי שכבר עושה משרד החינוך?

תכירו בבקשה את אורי גניזי. גניזי הוא פרופסור באוניברסיטת קליפורניה סן דייגו. הוא מתמחה ב"כלכלה התנהגותית" ובמיוחד באיזו מידה תמריצים כלכליים משנים את ההתנהגות שלנו.

הנה דוגמה למחקר שלו. מן המפורסמות שהורים לילדים מאחרים לקחת את ילדיהם מהגן. הם סומכים על כך שהגננות לא ישאירו את ילדיהם ברחוב. איך נשפר את התנהגות ההורים? גניזי הציע להטיל קנס על כל איחור של הורה לאסוף את ילדו. הקנס, שיער כמו כלכלן שיודע מה זה כסף, ירתיע הורים מהתנהגותם הגסה.

הוא דיווח כי מצא כמה גני ילדים בחיפה שהסכימו לבצע את הניסוי. נקבע קנס לאיחור. כל ההורים ידעו על הקנס. 

והתוצאה?

ניחשתם נכון: היו יותר איחורים. גניזי גם שיער את הסיבה לתוצאה "המוזרה" הזו. בסידור החדש ההורים שילמו עבור איחורים. כבר לא היו ייסורי מצפון על איחורים, והם התרבו.

עכשיו למחקר האחרון שפירסם יחד עם חמישה מעמיתיו. הוא בדק האם המדידה של ההישגים בחינוך אכן משקפת את היכולת של התלמידים. ההשערה של המחקר היתה שבמידה לא מעטה מושפעות תוצאות המבחנים מיחס התלמידים למבחן הבינלאומי. אם מדינה, ארה"ב למשל, כושלת במבחני מתמטיקה יש לכך קשר –   לפי  השערת המחקר – עם העובדה שתלמידים שם "לא שמים" על המבחנים. ואם זה נכון הרי  שהציון במבחנים לא משקף את ההישגים אלא – במידה מסויימת – את יחס הנבחנים.

תרגיל בבונוסים

איך כלכלנים יודעים אם תלמידים הם איכפתיים יותר או פחות? החוקרים עשו השוואה בין תלמידים אמריקניים ותלמידים סינים משנגחאי. אצל האחרונים נמצאו ציונים יחסית גבוהים במבחני פיס"ה, בעוד שהאמריקאים השיגו ציונים נמוכים בהרבה (מקום 36 בעולם במבחני המתמטיקה ב – 2012. ישראל באותה שנה  במקום ה - 40). הסינים, חשדו החוקרים, עשו כמיטב יכולתם. בסין, כמו בסינגפור, יש משמעת קשה בבתי הספר. האמריקאים – השערת המחקר – "לא שמו קצוץ".

לפיכך הם עשו לנבחנים תרגיל בתמריצים. שניות לפני שהמבחן החל הם הודיעו כי הנבחנים יקבלו מענק כספי עבור הצלחה. כל נבחן קיבל מעטפה עם 25 $ ובסוף המבחן נגרע 1 $ בגין כל תשובה לא נכונה.

התוצאה: ההישגים של האמריקאים עלו, ובשיעור ניכר. ההישגים של הסינים עלו מעט מאוד. ללמדנו שהמדידה הרגילה של ציוני תלמידים בארה"ב מפספסת את מה שהם באמת יודעים. שקלול ציוני הנבחנים במחקר לתוך מערכת הציונים האמריקאית של מבחן פיס"ה במתמטיקה היתה מעלה את ארה"ב מהמקום ה – 36 למקום ה – 19 בעולם. כצפוי הכסף לא שינה את ההישגים של התלמידים, הן בארה"ב והן בסין, שהיו בעשירון העליון של מקבלי הציונים במבחן פיס"ה הרגיל.

מה למדנו בגן היום? את מה שנטען כאן לא אחת: ציונים במבחנים נותנים תמונה לא בהכרח נכונה של יכולות התלמידים. ובהקשר הישראלי: במקום לתת למורים בונוסים על ציונים במבחנים, תנו את הבונוסים לתלמידים. אם קפיטליזם חזירי – אז עד הסוף. ליתר דיוק מהרגע שמתחילים לינוק.

העצה השבועית, מספר 18, ליו"ר מפלגת העבודה אבי גבאי נמצאת כאן

שתפו: