4 באוגוסט 2018

פחות בדיקות – יותר בריאות



עיתון "הארץ" דיווח השבוע כי בית החולים אסותא שבאשדוד, הפועל שנה אחת בלבד, צבר גירעון של 150 מיליון שקל והנהלתו פנתה לממשלה בבקשת סיוע. סביר להניח כי הבקשה תתקבל כי רק לפני שנתיים שפכה הממשלה סכומים גדולים יותר על בית החולים הדסה שבירושלים. כמקובל בעניינים שכאלה, יוכרז על "תכנית הבראה", קשקוש מקובל לכיסוי תחת ממשלתי שבמסגרתה יפטרו כך וכך עובדים, יידחו תשלומים לספקים ויעבירו חלק מהנטל אל קופות החולים. איך אני יודע? כי כך נהגו כל ממשלות ישראל. בעניין הזה לא צפוי שיהיה חדש תחת השמש.


אז למה לא לשקול פתרון שבו מערכת הבריאות "תקבל" עוד 2-3 מיליארד שקל, תרחיב את סל הבריאות, תשקיע בעיקר ברפואה מונעת, תגדיל את מספר העובדים במקום לפטרם וכל זה יקרה מבלי שתקציב המדינה יגדל בשקל אחד?

כאב לך הראש. הלכת לרופא משפחה שרשם לך משכך כאבים. כעבור שבועיים חזרת אליו עם אותו כאב. הוא התרשם ושלח אותך לצילום CT. הצילום לא הראה דבר בעייתי. הרופא מפנה אותך לנוירולוג שמצידו שלח אותך לבדיקה MRI. גם כאן לא נמצא דבר. הרופאים המטפלים רשמו לך משככי כאבים חזקים יותר. אחרי שנה התמכרתם. מה תעשו?

בעצת החבר שמבין עניין אתם הולכים לעורך דין מומחה ברשלנות רפואית. הוא יגיש תביעה נגד הרופאים וקופת החולים. ואולי אפילו נגד המפענח של בדיקות הדימות שלא שם לב לצ'ופצ'יק בצילום. בית המשפט יפסוק לכם 2 מיליון שקל.
מי משלם? אנחנו. לא הרופא. לא קופת חולים. לא בית החולים. רק אנחנו. איך זה קורה? בגלל השיטה.

שוחט נגד ליבאי

תחת אילוצי תקציב של אותם הימים הביא אברהם (בייגה) שוחט לממשלה הצעה לבטל את הזכות לתביעות בגין רשלנות רפואית במערכת הציבורית. שר המשפטים, כלומר משרתם של עורכי הדין, דוד ליבאי, התנגד נחרצות וכפשרה הקימו ועדה בראשות.....משפטן. התכנית נגנזה.
מה לא תקין בתביעה נגד רופא רשלן? שהרופא הרשלן לא משלם גם כשהוא יוצא חייב בדין. לכל רופא יש ביטוח נגד רשלנות, אצל כל רופא הפרמיה היא הוצאה מוכרת (כלומר אנחנו משתתפים) ואצל חלק ניכר מהרופאים תשלום פרמיית הביטוח נעשה בידי המעסיק שניזון מתקציב המדינה. הוא שנאמר: אנחנו משלמים.

כמה?

שני חוקרים אמריקאים מצאו שיטה איך למדוד את התופעה. לכאורה לא צריך למדוד כי התביעות ידועות, הפרמיות לביטוח ידועות והפסיקות ידועות. אלא שהמחיר האמיתי כלל לא קשור במישרין להוצאות ביטוח אלא לטיפולים רפואיים עודפים שרופאים מבצעים כדי להקטין את הסיכוי לתביעות נגדם. בדוגמה לעיל יש רופאים שיטענו כי כפל בדיקות הדימות הוא הוצאה מופרזת. מספיקה סריקה אחת.

איך אנחנו יודעים מה מופרז ומה לא? בצבא האמריקאי יש טיפולי בריאות בחינם למשרתים בצבא ובני משפחותיהם, בתנאי אחד: מי שמשתמש בשרות הזה – לחיילים יש אופציה ללכת לרופא פרטי ולקבל החזר מוגבל על התשלום – לא יכול לתבוע על רשלנות רפואית.

החוקרים בדקו ראשית, האם יש הבדל במצבם הבריאותי של שני סוגי החיילים. האם אלה שהלכו "פרטי" בריאים יותר מעמיתיהם שהלכו "ציבורי". התשובה שלילית. אין הבדל.
ואז מדדו את ההוצאות על הטיפולים של שני סוגי החיילים. הם מצאו פער של כ – 5% לרעת הרפואה הפרטית. הנה לכם המשוואה התקציבית: קבלו פחות בדיקות, פחות תרופות ופחות טיפולים ולא תהיו חולים יותר מאלה שקיבלו "יותר". למה? כי הרופאים במגזר ה"פרטי" הורו על עודף טיפולים כדי לכסות את ישבנם במקרה של תביעה רפואית.
החוקרים, אגב, מצטטים שר בריאות לשעבר וחבר קונגרס שטען כי ההפרש הוא 20%..........

תופעות לוואי 

אז איך הופכים חסכון כספי של 5% לערך לתוספת בריאות? אם משקיעים את הכסף בחזרה במערכת הבריאות. ביותר מיטות, יותר אחיות/אחים, יותר ויותר ועוד יותר.
ההוצאה הלאומית לבריאות בישראל היתה 90 מיליארד שקל ב – 2016. 5% מזה הם 4.5 מיליארד שקל. נוריד 150 מיליון לבית החולים באשדוד ומצב הבריאות מקבל תפנית דרמטית.

ומה תופעות הלוואי של ההבראה הזו? שיהיו לנו 100 עורכי דין מובטלים. שיעברו לתביעות משפטיות נגד וטרינרים.

מה יהיה על הרשלנים? התביעה לרשלנות תופנה למשרד הבריאות שיקים מועצה שיפוטית וזו תוכל להעניש רופאים, או לשלוח אותם ל"חינוך מחדש" - אבל ללא קנסות כספיים.

מה יהיה על הנפגעים? מי שרופא קטע רגלו ברשלנות יקבל אותו טיפול כמו מי שנולד עם רגל אחת.