חבר שלי נהג להרצות מדי שבוע לקבוצה של נשים דתיות בנושאים שעל סדר היום. באותם
ימים עסקו רבים בשאלה האם בנימין נתניהו משקר. לפיכך עלה נושא השקר והמרצה פתח את דבריו
בשאלה: האם אתן משקרות? כצפוי, 80% מהמשתתפות ממש נעלבו מהשאלה והצביעו שהן לא
משקרות. השאר נמנעו מהצבעה, אולי כי לא נעים.
המרצה פנה לאחת הנעלבות הקולניות ויצר תרחיש: "את מוזמנת לבית של הבן שלך לארוחת שישי. כלתך בישלה קציצות, ולטעמך הן ממש גועליות. ואז היא פונה אליך בשאלה האם אהבת אותן. מה את עונה?" ללא היסוס ענתה הנעלבת כי תאמר שהקציצות היו טובות. המרצה: "אז תשקרי, הלא כן? הנעלבת: "זה לא נחשב לשקר."
אני משער שרוב
הקוראים כאן בדעה שהשאלה אמת או שקר ניתנת לתשובה חד משמעית. אבל הגברת הנעלבת
מצאה גוונים שונים של שקר. מה שמוביל אותנו לשאלה הבאה: "כמה קילו תמיכה יש
לכם במדינה יהודית?" זו אינה בדיחה או שאלה מכשילה אלא עניין רציני ביותר.
ואם אתם יודעים לתת תשובה לשאלת המדידה של הערך "מדינה יהודית" אתם
מוזמנים לכתוב לאקדמיה הלאומית למדעים. כן, המוסד הכי חשוב בענייני מדע במדינת
ישראל מבקש מהציבור מידע איך למדוד ערכים כמו מדינה יהודית, דמוקרטיה, אהבת הזולת,
סולידריות. מדד נוסח BMI (מדד מסת הגוף) יתקבל בברכה
ואולי – מי יודע – אולי גם פרס ישראל. מה שבטוח זה שב – Ignobel יחגגו על המדד הזה.
הפרת חוק
מתברר כי כבר
היתה ועדה, בראשות פרופ' משה יוסטמן מאוניברסיטת בן גוריון, שחשפה בור עמוק
במערכת החינוך. יש מדידה מדוייקת של ציוני תלמידים., ובעקבותיהם כנראה גם ציוני
מורים, אבל אין מדידה של ערכים כמתחייב מסעיף 2 לחוק החינוך הממלכתי התשי"ג –
1953. זו הפרה בוטה של החוק ואת הבור הזה מבקשת האקדמיה הלאומית למדעים לסתום בצורה מדוייקת.
השבוע שמעתי
הרצאה בשאלה "למה ואיך אנחנו נהנים ממוזיקה? או לא?". הנושא נשמע מרתק. מי שמעוניין יכול להקשיב להרצאה בדף הפייסבוק של מרכז
ספרא למדעי המוח באוניברסיטה העברית בירושלים. הנה ספוילר: לפרופ' ישראל נלקן לא
היתה תשובה לשאלות שבנושא.
סקס, סמים אלכוהול וסמים
אלא שלמדתי שיש
אצלנו, בני אדם, מפעל ייצור דופמין במוח. היצרן, שבשמו לא נקב הפרופסור, אוהב סקס,
אלכוהול, סמים, ומוסיקה. וכאשר הוא לומד שיש חלק בגוף שלנו שמעורב באחת מהפעילויות
האלה הוא מפריש דופמין.
הפרופסור וחבריו
חיברו כל מיני אנשים למכשירי מדידה חשמליים ואלה חשפו מתי אנחנו מייצרים מעט
דופמין ומתי הרבה. הנה לכם תשובה לכותרת "2 קילו יין ריוחה" כפי שנמדד
בזרם של דופמין. למען האמת הם לא מצליחים למדוד את השפריץ אלא רק את הפעילות החשמלית
שבעיקבותיו, אבל לא נהיה קטנונים.
פתרון עם רוגעלך
מכאן קלה הדרך
לפתרון. בסיום כל שלב בחינוך: יסודי, ביניים ותיכון
יחברו כל תלמיד לשטקר של מדעי המוח ויריצו להם מילים כמו יהודית, איסלמיסטית,
דמוקרטית, אהבתי את אמא, דגל כחול-לבן, הכל שפיט, הרוב קובע ושאר ערכים כמיטב
הנדרש וימדדו את השפריץ של דופמין. לפי זה נדע עד כמה מערכת החינוך מצליחה לחנך לערכים.
ולסיום: אני
תורם את התמלוגים מהצעתי לאקדמיה למדעים לרכישת רוגלעך טריים לשם כיבוד בישיבות
למדידת ערכים.
