השבוע למדתי
מושג חדש. המילה זומבי בהקשר ציבורי. בהקשר הפרטי המילה מתארת אדם לא מתפקד. כמעט
גוויה אבל בכל זאת נע מעט. ובכל מקרה נטול איכפתיות, מצפון ושכל. מתברר שלמונח
הזה יש שימוש בתחום הכלכלה: יש אשראי זומבי ובנקים זומבים וגם עסקים זומבים –
כלומר יצורים כלכליים בתת תיפקוד. לענייננו השבוע המוקד הוא בזומבי הכספי – כלומר
כסף שאמנם קיים אבל מתנהג כמו זומבי.
אנחנו יודעים,
וכך גם הדברים נלמדים, כי כאשר הממשלה או הבנק המרכזי מדפיסים כסף, ובהגזמה, אז
תהיה אינפלציה. בימים עברו הקשר בין אינפלציה וכסף נוסח ב"תורת הכמות של
הכסף" – תורה שנלמדה בשקיקה באוניברסיטאות ומרבית הכלכלנים האמינו בה לפחות
במידה שהרב הראשי מאמין בתורה. אפילו בימי קורונה אלו אפשר לשמוע, לראות ולקרוא
איזה כלכלן או פרשן שמסביר כי הדפסת הכסף של החודשיים האחרונים תניב אינפלציה וכי "התפקיד
הראשון של שר האוצר החדש הוא להכין את 'תכנית הריסון'". ואם זה לא יקרה
בחודשיים הקרובים, מסבירים מומחי 'תורת הכמות', אז זה מוכרח להיות בתקציב 2021. אחרת
אנחנו בזבל.
מות האינפלציה
באקדמיה אותה
תורה כבר לא פופולרית. בעת המשבר הפיננסי של 2007-8 בנקים מרכזיים הדפיסו כסף
בכמויות אדירות והאינפלציה בארצותיהם לא זזה. בארה"ב המדינה יצאה מאותו משבר
במהירות יחסית אבל אותה 'תורת הכמות' גורסת שהזרמת הכסף תניב פעילות-יתר כלכלית
בשלב הראשון לפני שתהפוך עורה, ובשלב השני תזניק את האינפלציה אל על. אבל זה לא
קרה.
בקיצור: בעשור
האחרון (וביפן כבר שני עשורים) אין אינפלציה של ממש ברוב מדינות העולם. איך זה
קורה שמדפיסים כסף ושום כלום לא קורה לאינפלציה? כמה חוקרים חברו יחדיו למחקר
שממצאיו מלמדים על תפקיד הזומבי בחיינו.
כלכלת הזומבים
הטענה עובדת כך:
הבנק המרכזי מדפיס כסף והבנקים מזרימים אותו כאשראי. חלק לא קטן מההלוואות
הבנקאיות האלה הולכים לעסקים שהם על סף פשיטת רגל – עסקים במצב זומבי. הבנקים
ממשיכים להזרים להם כסף – ראו סיפורי פישמן, דנקנר, לבייב, אלשטיין מהעבר ויצחק
תשובה בימים אלה – כי פשיטת רגל תגרום להם נזק גדול יותר. כלומר הנזק הגדול יותר
יהיה לבונוסים שמקבלים מנהלי הבנקים. אבל אני לא רוצה לעצבן את מנהל הבנק שבו
מתנהל חשבוני.
בתמצית: במערכת הכלכלית מסתובב אשראי שהסבירות
שיוחזר במלואו נמוכה ביותר – אשראי זומבי. מתברר, כך החוקרים, הזומבי הזה פחות מטומטם
ממה שחושבים ובאופן פרדוכסלי אפילו תורם לירידת מחירים. 'תורת הכמות של הכסף'
נעמדת על ראשה, לא עלינו.
נוגדן לאינפלציה
הרעיון הוא
שאשראי זומבי מצליח לשמור בחיים עסקים גוססים. אלמלא האשראי המפוקפק הזה הם היו
נסגרים. פחות מוצרים ושירותים היו מגיעים לשווקים – ועם ההצע המצטמק האינפלציה
היתה מתרוממת. העובדה שהעסקים הגוססים – עסקי זומבי - ממשיכים לפעול מגדילה את
ההצע ויוצרת לחץ להורדת מחירים. וכך הגדלת כמות הכסף מביאה לירידת מחירים.
מבדיקת 1.1
מיליון עסקים ב – 65 ענפי כלכלה שונים בתריסר מדינות אירופה הממצא הוא שאלמלא הכסף הזומבי – אשראי שכנראה לא
יוחזר – האינפלציה השנתית היתה גבוהה בכחצי אחוז לשנה. נראה לכם מספר קטן? במונחי
אינפלציה קרובה לאפס זה מספר רציני.
והכי יפה זה
שככל שבענף שיש בו יותר יצרנים מהסוג הזומבי – כך העסקים הבריאים מתקשים להגדיל
רווחים ומכירות.
מי שרוצה יכול
עתה להבין מדוע ישראל היא מדינה כל כך מוצלחת: כבר שנים יש לנו ממשלה זומבית.
