האקדמיה ללשון
העברית בחרה במילה 'מטורלל' כמילת השנה. אני מניח שהאקדמיה לא שקלה את המילה "נאדג''',
שכמו המילים "בינג'', ו"ברידג'' מקורה באנגלית. "נאדג'' מככבת
במחקר חדש המשותף לחוקרות מהאוניברסיטה העברית ובנק ישראל.
החוקרות, מאיה
הרן רוזן ואורלי שדה, מתרגמות את המילה האנגלית ל-'תזכורת' בעברית. נראה לי שהמילה 'דחיפה' היא תרגום מדוייק יותר. ואילו המילה 'לְנַגֶ'ס'
היא המוסיקה שמאחורי ה-"נאדג''. מה למחקר כלכלי/חברתי ולניג'וס?
שלום לכם המשקיעים
ולכן המשקיעות. סוף השנה הגיע, שנה יוצאת דופן לכולנו, אסכם את מה שהיה ונראה ביחד
לאן תתפתח השנה הבאה.
2021 היתה שנה
שהתחילה עם תקווה גדולה למיגור הפנדמיה והסתיימה עם ואריאנט חדש שבינתיים טרם
נמצאה הדרך להימלט ממנו. היא התחילה עם אינפלציה אפסית ומסתיימת בקול אינפלציוני
רם מתמיד (לפחות בארה"ב כבר לא נשמע כמוהו זה כמעט 40 שנה). ובתוך כל המהומה
הזו השוק שלנו, שוק המשקיעים, חגג ובגדול. קולם של הפסימיסטים, שבתחילת השנה חזה
בועה, נדם. היום ברור לכולם כי סוף ההמראה לא נראה. פתיח נהדר ל-2022.
יש להניח שחלק מהקוראים של הבלוג הזה טרם עשו הכרה עם דיוויד פרוסט. אז תכירו: לורד פרוסט היה השר לענייני ברקזיט בממשלת בריטניה, והוא התפטר מתפקידו לפני כמה ימים. האיש נימק את התפטרותו בכמה סיבות. חרה לו שהממשלה בראשות בוריס ג'ונסון נסוגה מעמדתה להכיר בזכות התושבים שלא לעטות מסיכה לעת קורונה/אומיקרון ולא לשמור מרחק איש מרעהו. היא גם החליטה להעלות את דמי הביטוח הלאומי למימון ההוצאות התופחות לטיפול בחולי קורונה, והיא כנראה מתקפלת מעמדתה הקשוחה ולפיה לבית הדין האירופי לא תהיה סמכות במחלוקת על הסדרי הסחר בצפון אירלנד (שבריטניה התעקשה שהיא חלק בלתי נפרד הן מאנגליה והן מהאיחוד האירופי).
הנה תמונת המצב הגלובלית (א): בכשלושים השנה האחרונים הצטמצם אי השיוויון הכלכלי בין המדינות.
הנה תמונת המצב
הגלובלית (ב): באותה תקופה גדל אי השיוויון כמעט בכל מדינה.
ובתרגום: הפער
בהכנסה בין משה הישראלי לבין מוסה בבנגלדש הצטמצם. הפער בין נתנאל הישראלי (עשירון
10) לבין כל שאר הישראלים גדל.
נתנאל (עשירון
10) הישראלי אינו חריג בקרב דומיו בעולם. תומא פיקטי הוא כנראה הכלכלן הכי מפורסם
בעולם בעשרים השנה האחרונות. הוא ושותפיו עמלו לנבור במידע על אי שיוויון ומצאו
שהצמרת (אלפיון, מאון ועשירון) ברחה לא רק מהשורשים אלא גם מהגזע והענפים.
ישראל לא המציאה
את זה אבל ההחלטה החדשה כי מדי יום תפורסם רשימה של מדינות "אדומות" היא
המצאה של מדינת חלם.
לא מיותר
לציין: אף אדם לא נדבק ממדינה אדומה. אפילו אדום כהה, בורדו ודומיהם. ככל שידוע,
ואני לא מומחה, המגיפה נובעת מווירוסים ולא ממדינות. יכול גם להיות, בגלל ריכוז
גבוה של יהודים חרדים, שאלוהים מדביק במחלות. הרי הוא כל יכול, לא? אבל גם זה טרם
הוכח. בכל מקרה תנחומי לראש הממשלה שחזר ממדינה כתומה ועכשיו נמצא בבידוד של 3
ימים לפחות. מעניין שטס לשם על אף שהממשלה שלו פסקה כי "הנסיעה ליעד זה מותרת אך אינה מומלצת בגלל
רמת התחלואה בה."
התלמוד קובע שנבואה ניתנה רק לשוטים ולתינוקות, לפחות מאז שהמקדש בירושלים נהרס. אבל יש הטוענים כי גם לפני ההריסה מי שהתיימרו להיות נביאים לא היו חכמים במיוחד. השוטים הגדולים הם אלה שמקשיבים לנביאים.
שוטה הכפר החדש
הוא אביגדור ליברמן, שר האוצר. לא מכבר הוציא הודעה ולפיה "מפחיתים את מחירי
הגבינות ומוצרי החלב בעשרות אחוזים". איך ליברמן יודע שזה מה שיקרה? כי הוא
חתם על צו ולפיו מתבטל המכס על יבוא המוצרים האלה מאירופה. שם מחירו של קילוגרם
יוגורט הוא 8.5 שקלים – חצי מהמחיר בישראל. ועוד הודיע הנביא אביגדור כי מחירן של
גבינות צפוי לרדת ב – 25%.
"קראת"?
שאל אותי שותפי לחטא ההתמכרות לספרי ג'ון לה קארה בעודנו יושבים ביציע במשחק
הכדורגל. בוודאי, השבתי. "אז עבור מי הוא היה מרגל?"
שאל השותף/המתמכר.
נושא שיחתנו דאז
היה ספרו של לה קארה "המרגל המושלם". ו"הוא" שבשאלה היה הדמות
המרכזית בספר. הדעה המקובלת היא שלה קארה
כתב ספרי ריגול, כמי שבעצמו היה עובד השרות החשאי הבריטי. הייתי ונשארתי בדעה
שונה: הסופר הבריטי עטף בסיפורי ריגול ביקורת עוקצנית על האליטה הבריטית המנופחת בגינוני
נימוס וצביעות. העוקץ שכנגד לא היה המרגל הרוסי של המלחמה הקרה או הטייקון שלאחרי
סיומה של המלחמה. זו היתה נשמת המרגל.
כך אני מבין (או
שלא) את העניין: אלפרד אקירוב בן ה – 80 מבקש לתת מתנה לבנו ג'ורג'י בן 53. המתנה
היא תאגיד "כלל ביטוח" שערכו נמדד בכמה מיליארדים טובים. הבעייה היא
שלאלפרד אין את "כלל ביטוח". יש לו רק צ'ופצ'יק ממנו. אלפרד רוצה לקבל
שליטה על חברת הביטוח ולכן עליו לקבל אישור של רשות החסכון. ואפשר שבכלל הוא לא
יצטרך לאישור הזה – זו ג'ורה משפטית שאני מבין בה עוד פחות.
